איך לבחור מה ללמוד באוניברסיטה? מה כדאי ללמוד היום איך להחליט מה ללמוד ואיזה מקצוע משתלם היום ללמוד

איך לבחור מה ללמוד באוניברסיטה? לפני בחירת לימודים אקדמיים סטודנטים רבים מתחבטים בשאלה האם ללמוד את מה שהם אוהבים או ללכת עם צרכי השוק ולחטוא לתשוקה הפנימית שלהם? איך מקבלים החלטה מה ללמוד?

סטודנטים שומעים היום את הרעיון שכדאי לבחור חוג לימודים על פי מה שגורם ללב שלהם לשיר ולא על פי "שיקולים זרים" כמו ביקושים בשוק. האם בחירת מקצוע רק לפי צו הלב  היא עצה לעשירים בלבד? בפועל, סטודנטים שמסיימים את לימודיהם עומדים לעיתים מול שוקת שבורה ולמעשה סטודנטים מתקשים  למצוא עבודה בתחום שאותו הם למדו באקדמיה. מסיבה זו שאלת השאלות שמטריד את מנוחתם של צעירים לפני בחירת חוג לימודים היא איך לבחור מה ללמוד? לפי הלב או לפי הכיס? 

למה בוגרי משפטים עובדים באדמיניסטרציה?

תופעה זו מאד מובהקת אצל  בוגרי משפטים. אלו הלכו ללמוד את המקצוע הזה באוניברסיטה בגלל יוקרתו ההיסטורית או באופן עדרי כי זה היה טרנד – והיום הם לא מוצאים עבודה כי היצע המשרות בתחום מצומצם יחסית לכמות הבוגרים. בתנאים כאלו בוגרי התואר  נאלצים לעשות  סוויץ' ולהשתלב בעבודות ממש לא קשורות כמו מכירות, מנהלי לקוחות, נציגי שירות או עבודות מזכירות בכירות. יש היום כמה השמות לבוגרי משפטים  שפנו  למודעות של   משרות אדמיניסטרציה -פשוט בגלל ההכרח להתפרנס!

בחירת חוג לימודי כלכלה לא תמיד מתגלה ככדאית

כלכלה הוא תחום אחר שבו יש חוסר הלימה  בין תחום הלימודים והעבודה בפועל.  למרות שסף הכניסה ללימודי כלכלה גבוה ומדובר בלימודים תובעניים ברמה גבוהה – הרבה מאד בוגרים לא מוצאים עבודה בתחום  ופונים במקרה הטוב לעיסוקים שהם "על יד" כמו למשל אנליסטים בבתי השקעות. במקרה הפחות טוב- תמצאו בוגרי כלכלה שפונים לעבוד כנציגי שירות בכירים במוקדי לקוחות, או כמאבטחים באל-על כדי להצליח להביא פרנסה סבירה הביתה.

איך בוחרים מה ללמוד היום כשיש פער בין הלב ובין מצב השוק?

האם יש לבוגרי אוניברסיטאות שהלכו על פי צו הלב תלונות על המרחק בין העיסוק הפחות יוקרתי והלימודים שבהם הם השקיעו? לא. זוהי עובדה מוגמרת שמחפשי העבודה הצעירים של היום  למדו לקבל ולחיות איתה.  דור הסטודנטים של היום הינו דור מאד פרקטי, פרגמטי שמסתכל קדימה דרך פריזמת השאלה 'איפה אוכל להתפרנס בכבוד' בלי לחפור בעבר ולהתלונן. זוהי באמת כבר תופעה שמתרחבת ואם ננפה את כל אותם חוגי לימוד פרופסיונלים  באקדמיה (כמו למשל רפואה, סיעוד חשבונאות או מדעי המחשב) שם הבוגר באופן טבעי מוצא עבודה בתחום לימודיו- הרי שב50% מן ההשמות אין קשר בין תחום הלימודים האקדמי ובין המשרה שאוישה. זו תופעה שמתרחבת בשנים האחרונות.

אז איך בוחרים איזה מקצוע כדאי ללמוד?

ללא ספק התופעה הנ"ל קשורה למהפכות הטכנולוגיות ולחשיפה העצומה למידע ולידע שמאפיינת את הצעירים בני דור Y. דרך ערוצים שונים באינטרנט הם נחשפים לתחומי עיסוק כל כך רחבים, כל כך שונים מהנישה הלימודית הצרה שבה הם גדלו- וכשהכל פתוח ונגיש (גם הידע  המקצועי וגם הזדמנויות התעסוקה) -   המשוכה לעסוק במקצוע  שונה  מתחום הלימודים נעלמת כמעט. יש היום   מועמדים בוגרי מדעי המחשב שהולכים להיות שפים, או מעצבים בלי למצמצץ.

איך לבחור מה ללמוד היום? – הזוית של המעסיק

ברור שעבור משרת ' מהנדס תוכנה' –חברת הייטק תגייס בוגר מדעי המחשב- אבל אם מדובר במשרה פתוחה אחרת  בארגון במחלקת  משאבי אנוש למשל - ולפני המעסיק עומדות שתי מועמדות, אחת בוגרת לימודי עבודה או ניהול משאבי אנוש, והשניה בוגרת משפטים – הוא יעדיף במקרים רבים לגייס   דווקא את המועמדת השניה (זו שלא מגיעה מתחום הלימודים המובהק של התפקיד). למה? בין השאר כי סביר שיש לה יכולת ניסוח טובה, מיומנויות ורבליות או יכולת לערוך משא ומתן אפקטיבי.

איך לבחור מה ללמוד? זכרו שההשמה נעשית לפי אישיות המועמד ולא לפי חוג הלימודים שלו באוניברסיטה

למעט תפקידים ריאלים-מדויקים שבהם אתה חייב להציב בוגר מדעי המחשב או בוגר לימודי הנדסה במשרה הפתוחה,  הרי שבמשרות הרחבות הרכות יותר, מה שישפיע היום על שיקול דעתו של המעסיק היא האישיות של המועמד ולא "מה היה חוג לימודיו באקדמיה". יתר על כן, המעסיק   אפילו יחפש היום בוגרי לימודים בתחומים אחרים כדי לקבל מועמד עם זוית ראיה ופרספקטיבה רחבה ועשירה יותר. אם למשל ארגון מחפש לאייש משרת מנהלת  מרקום שתהיה אחראית בין השאר על כנסים הפקות ותערוכות הוא לא בהכרח יחפש בוגרת החוג לתקשורת – אלא אולי אפילו יעדיף  בוגרי פסיכולוגיה או קולנוע שיביאו איתם אישיות עשירה, יצירתיות או יכולות ממשק טובות עם אנשים.   רב-תחומיות אצל מועמד היא ערך   עבור עולם עסקי שהפך יותר מורכב. ככל שהתפקיד במשרה הפתוחה  בכיר יותר – כך המעסיק יחפש מועמדים בעלי   עושר מקצועי- לימודי.    לא בהכרח את אותו מועמד שמגיע מנישה לימודית צרה מדי.

איך לבחור מה ללמוד אם אתם רוצים להיות מנהלי שיווק?

במשרה של מנהל שווק או מנהל כספים – תהיה נטיה אצל מעסיקים  לחפש דווקא בוגרי מנע"ס או חשבונאות בהתאמה. אבל אם מדובר בתפקידים כמו מנהל סחר, מנהל משאבי אנוש, מנהל מכירות או מנהל בעולמות התפעול והלוגיסטיקה  - המעסיקים יתפשרו גם על בוגר ב.א. כללי או בוגר פילוסופיה כיון שבתפקידים אלו יש הרבה פחות משמעות לתכני ההשכלה האקדמית ויותר חשיבות לאישיות. צריך להבין שאם בעולם העבודה של פעם היה משקל גדול יותר לשאלה  'מה למדת באוניברסיטה'-  היום מעסיקים מייחסים הרבה יותר  חשיבות לניסיון המקצועי מאשר לתחום ההשכלה האקדמית הפורמלית של המועמד. מדוע?

כי אין היום תואר אקדמי שמכשיר סטודנט ב100% לעשות תפקיד כלשהו

 העולם העסקי נהיה יותר מורכב וגדוש יותר בתפקידים מגוונים שמסתנכרנים ומתממשקים ביניהם כך שאין היום למעשה תואר אקדמי שמכשיר אותך ב100% לעשות תפקיד כלשהו. הסיבה השנייה נוגעת להיקף של  בעלי התארים האקדמיים באוכלוסיה שנסק באופן משמעותי למעלה: אם פעם בוגרי תואר אקדמי תפסו 10% באוכלוסיה – היום השיעור המקביל עומד על 60 אחוז- כך שבהקשר של השכלה הבידול בין המועמדים הלך והצטמצם.

 אז מה כדאי ללמוד היום ואיזה מקצוע לימודים לבחור?

מה המסקנה האופרטיבית לסטודנט מתחיל  שמתחבט היום בבחירת חוג לימודים? לשבת ולחשוב באופן פרגמטי  על  הקריירה והעיסוק העתידי לפני בחירת חוג הלימודים ולא אחרי שהוא מסיים את התואר. אפשר גם לנסות ולחשוב על כיוונים מעשיים באקדמיה שאינם בחוגים הפרופסיונליים. למשל אפשר במסגרת  מדעי הרוח ללמוד שפה זרה מבוקשת– שבבוא בהיום תיפתח לך דלתות אצל מעסיקים.  גם סטודנטים צריכים  קודם כל  להגדיר מטרה וללכת אליה במקום ללכת הפוך  קרי לרוץ ללמוד חוג לימודים ולהשאיר את סוגיית הקריירה והעבודה "עלא באב אללה" (לפתחו של אלהים). 

איך לבחור מה ללמוד? עצה לסטודנטים בלבטים

עצה לסטודנט המתחבט:  השתדל לבחור חוג לימודים שיהיה קרוב אל תחומי העיסוק שאתה חפץ לעצמך בעתיד.  אם אתה לא יודע במה תרצה לעסוק בפועל בעתיד – קיימת אפשרות לבחור בתחומים האנאליטיים-מתימטיים  יותר של מדעי החברה  כמו מנע"ס, סטטיסטיקה, או כלכלה  כיון שמאוחר יותר עם סיום הלימודים הם בכל זאת נותנים לסטודנט סיכוי טוב יותר "לעלות כתה" ולמצוא עבודה.

איך לבחור מה ללמוד? זכרו שלבוגרי תואר במדעי הרוח יהיה יותר קשה למצוא עבודה עם סיום התואר

אז מה כדאי ללמוד היום? האם ללכת עם הלב? להצטיין במה שאוהבים ואז הקריירה כבר "תמצא אותך"? זה רעיון נורא נחמד – אבל מה שקובע הוא מבחן התוצאה: לבוגרי תואר בספרות אמנות או פילוסופיה יהיה יותר קשה למצוא עבודה עם סיום התואר (במיוחד אם הם שואפים לתפקיד ניהולי בכיר). האם מעסיקים יפתחו להם את השער? זה קורה רק בחברות מאד מאד ערכיות,   ובינינו? - אין הרבה כאלו. עדיין ארגונים עסקיים לא בוחרים אנשים על פי המדד של "האם הם למדו את מה שהם אוהבים" אלא על פי צרכי הארגון, צרכי השוק  ומה יקדם להם את השורה התחתונה!