איך לבקש תוספת שכר ולקבל אפילו יותר?

בקשה לתוספת שכר: שיחת העלאת שכר היא מדע ואמנות שאפשר לרכוש בה מיומנות כלים ושיטות נכונות. מהי העלאת שכר מקובלת? כיצד לנהל שיחת שכר? איך לבקש העלאת שכר מהבוס ולקבל אותה? כנסו לקבלת טיפים על שיחת שכר:

שיחת העלאת שכר מאופיינת בייסורי נפש ובסרטים שעוברים במוחו של העובד שמתקשה לבקש תוספת שכר. עובדים אשר מתמחרים את עצמם קצת ביתר - משדרים ביטחון, ממצבים את עצמם בפוזיציה טובה יותר, מקרינים מנהיגות עצמית, ומוערכים יותר על ידי הממונה. אם תיגשו לחברת השמה תגלו שרכזי הגיוס שם ימליצו לכם לנקוט ממש בטקטיקה הזו של תמחור ביתר וכולם באופן גורף אומרים שהיא חד משמעית עובדת.

בקשה לתוספת שכר: מתי אתם חוצים את הרף?

יחד עם זאת, קיים גבול דקיק שאם חצית אותו לכיוון הגבוה בתמחור העצמי שלך - הכנסת גול עצמי לעצמך. מעבר לנקודה העדינה זו אם ביקשת תוספת שכר גבוהה מדי אתה כבר לא נתפס כעובד שמקרין ביטחון עצמי אלא משדר יותר שאתה אדם תלוש, לא ריאלי ולא רציונלי - תכונות שמעסיקים מפחדים מהן אפילו יותר מחמדנות. איך לנהל שיחת העלאת שכר ומהן האמירות הלא רציונליות של מבקשי תוספת שכר שלא מובילות להשגת המטרה?

בקשה לתוספת שכר בגלל שמועות בשוק

"שמעתי שזה מה שמקבלים בסוג כזה של ג'וב" היא אמירה השכיחה אצל מועמד שדורש מהמעסיק שכר לא רציונלי בראיון עבודה. האנשים הללו ניזונים משמועות בסלון של יום שישי ולא נשענים על ידע אמיתי רחב ברזולוציות גבוהות. האמירה הכי שכיחה שלהם היא חבר שלי בתפקיד הזה ממש מרוויח 38 אלף שקל. אני רוצה בדיוק את המספר הזה. במילים אחרות הם תקועים על מספר ושוכחים לשים לב שהחבר עובד בסופי שבוע, מבלה 20 שעות כל יום במשרד, ומעביר את כל חייו מול מסך מחשב. הם גם מתעלמים מכך שהחבר "הווינר" שלהם קיבל פחות אופציות מהם, ושיש לו ניסיון הרבה יותר ייחודי משלהם. כאשר מנסים לקרקע את האנשים הללו לחבר אותם לקרקע הם לא מוכנים לפתוח את הראש וננעלים.

טיפים לשיחת שכר: ברמות שכר גבוהות  - ההפרש בנטו הינו ממש זניח בגלל המס הגבוה

הרחבת בסיס הידע שלהם וחיבורם אל הפרטים הקטנים עשוי לסייע להם לקבל תמונת מצב יותר ריאלית. למשל, במהלך עריכת המו"מ על שכר בראיון העבודה כדאי להם להפנים שברמות שכר גבוהות  - ההפרש בנטו הינו ממש זניח בגלל המס הגבוה. כך שלמעשה אין להם סיבה אמיתית להיות קטנוניים ולהיתקע באופן שרירותי על מספר. מה שהם צריכים ללמוד זה לא להתבונן דרך החור של הגרוש או דרך חור המנעול אלא להתרחק ולהסתכל על החבילה השלמה ממעוף הציפור: אופציות, ימי חופשה, תנאים, מיתוג הפירמה, אתגרים אינטלקטואלים שהיא מציעה, וכיצד המשרה תורמת לרקורד שלהם. גם אם אתה מרגיש שהידע שלך כל כך נדיר עד כדי כך שהמעסיק חושק בו ויהיה מוכן להתאבד עליו עדיין כדאי לך  לוותר מעט ולו כדי לחולל אצל המעסיק הרגשה טובה. הראה לו שאתה הולך לקראתו.

בקשה לתוספת שכר בגלל יכולת או ידע נדירים

זהו עובד או  מועמד מאד מוזר כיוון שיש לו יכולת מקצועית  חדשה ונדרשת מאוד בשוק או ידע מקצועי   נדיר וחדשני   שהשוק טרם הדביק. בימים שלנו  זה עשוי להיות מועמד בעל  מומחיות לשיווק בפייסבוק מומחה seo  שמכיר את ה white papers  של גוגל  מתכנת בשפות קוד פתוח או תוכניתן אייפון. נדירות- אכן הולכת שלובת זרועות  עם  יוקרה ושכר גבוה ואותו עובד או מועמד  מנצל נתון זה  לטובת תוספת שכר או דרישת שכר מופלגת. תחום הידע שלו עדיין  חדשני ועל כן  הוא פועל  בזירה תעסוקתית  נטולת טבלאות שכר וסקאלות סדורות-  כך שמבחינתו? הוא הוא  היחידי שמחליט וקובע מהו ה"מחיר שלו". אנשים כאלו מגיעים ואומרים:  משהו בנוסח:  "אני לא מגיע לראיון עבודה כשהשכר  פחות מ35  אלף שקלים".  הם שמים לעצמם ולחברות ההשמה קווים אדומים ומתנהגים ב"סנוביזם מקצועי". האליטיזם שלהם יתבטא גם לאחר ההשמה: "אני עם הידע שלי -לא עושה עבודה שחורה!" או  בכלי התוכנה הזה-  אני לא נוגע. בשיחת שכר עם המעסיק הם מתחקים אחר תגובתו וכשהמעסיק מסרב לשכר הגבוה שהם תובעים  הם יאמרו: "אם  לא אקבל את מה שדרשתי- לא צריך. אשיג עבודה כפרילנסר כיון שעם הידע הנדיר שלי -יהיה מי שיהיה מוכן לשלם לי את השכר שאני דורש"

בקשה לתוספת שכר לא ריאלית כי הנדירות והייחודיות של הידע מתמסמסות עם הזמן  

עובדים ומועמדים כאלו משקפים גישה מאוד לא ריאלית. הם מנצלים חלון הזדמנויות קצוב בזמן.  אמנם הם ישיגו פרויקטים לתקופות קצרה אבל  עם הזמן הנדירות והייחודיות של הידע תאבד מעוקצה.  אם המועמד בעמדת כוח- מעסיקים ייקחו אותו לעיתים  במחירים המופרזים שהציב - אבל השוק  מתמלא די מהר גם בתחומים החדשים הללו כיוון שבסופו של יום לכולם יש תחליף! דחקת את המעסיק לפינה? תפסת אותו בחולשתו?  - דע שלעולם הוא יזכור לך את ההתנהלות שלך. כשהידע ילך ויהפוך קומודיטי, נחלתם של רבים, המעסיק שתפסת בביצים  עלול לקצץ בשכרך, להוציא לך  שם רע,  ולא להמליץ עליך ואז "ציפור השיר הנדירה" תהיה נכונה  לעבוד גם בשליש מחיר,  ולעבור לסקאלה של השוק.

מבקש תוספת שכר כי יוקר המחיה עלה

הריבית על המשכנתא שלי עלתה, המים התייקרו, הבייבי סיטר העלתה את שכרה.  אלו הם הטיעונים השכיחים אצל מועמד או עובד שמגיע אל המעסיק בבקשה לתוספת שכר ולשדרוג שכר כלפי מעלה. למותר לציין שהטיעון הזה של 'ההוצאות שלי גדלו' - ממש לא רלוונטי לשיח העסקי.  מוצאים אותו יותר אצל נשים שעורכות את בקשת העלאת השכר שלהם ממקום רגשי מצטדק ומתנצל תוך כדי מתן פרשנות מיותרת לבקשה לתוספת שכרן: "אני לא חמדנית, בבקשה תבין אותי, כל המחירים התייקרו"

בקשה לתוספת שכר בטון מתנצל היא גול עצמי

כל הטיעונים הללו לא שייכים למרחב העסקי והם מעידים על חוסר הבנה שהמעסיק שלך מחוייב אך ורק להיבטים העסקיים של הביזנס. אם אתה באמת ובתמים מאמין שהמספר שאתה מבקש בשכר מוצדק, סביר וראוי על פי כל תנאי השוק – "תן בראש" ורוץ קדימה. רוצים להפגין יכולת משא ומתן  מקצועית על תוספת שכר? הדגישו חוזקות מקצועיות כמו: יש לי שפה זרה נדירה, אני חולש על שפת תכנות מבוקשת, אני מחזיק בתואר שלישי וכו' - אבל בעולם  הניהולי ובזירת העסקים לא יהיה זה רלבנטי בשיחת תוספת שכר להעלות טיעונים רגשיים ממקום מתנצל כיוון שאלו ימצבו אותך בארגון במיקום נחות. גם אם "תשבור את הלב" של המעסיק ותקבל את תוספת השכר שבקשת כולם בארגון מסתכלים עליך כאילו קיבלת אותה לא בזכות אלא בחסד.

שיחת תוספת שכר מול מנהל מוכוון אנשים

לפני שיחת שכר יש לזהות  סוג המנהל שאיתו אתם עומדים לשוחח על העלאת השכר. אם מדובר במנהל משימתי הוא לא יבין מה אתם רוצים ממנו בכלל, הוא ינפנף אתכם ותצאו בהרגשה של "עלובים". לעומת זאת, אם עומד לפניכם מנהל  מכוון אנשים - ייתכן שהוא יזדהה, יבין וינסה לעזור ולהשיג לכם את תוספת השכר. אבל גם במקרה כזה לעולם אל  תתחמו את בקשת השכר למקום המתנצל והנצרך אלא קישרו את כל הטיעונים עם אמירות רציונליות שמדגימות אחד לאחד כיצד אתם תורמים לשורת הרווח התחתונה של הביזנס שלו.  שם המשחק? פיתחו אצל המנהל את הלב אבל דברו אל ההיגיון שלו אך ורק בשפה עסקית מקצועית.

בקשה לתוספת שכר בגלל שבמקום עבודה קודם קיבלתי X כסף.

עובדים מוכנים עזוב מקום עבודה בטוח ומוכר ולעבור למקום עבודה חדש תמורת תוספת של כ-25% יחסית לשכרם הנוכחי. מתחת לכך כל השקעת האנרגיה הזאת לא משתלמת להם. גם מועמדים שכיום מובטלים ובעבר כיהנו בתפקיד ניהולי בכיר מתייחסים אל שכרם הקודם כנקודת ייחוס הסטורית. לדוגמא: מנהל שיווק שהשתכר למשל 35 אלף שקל לחודש בחברה, עזב את מקום העבודה והיה תקוע במהלך מחצית השנה הראשונה של חיפושי העבודה על השכר ההיסטורי שלו (35 אלף שקל). כאשר הציעו לו 32 אלף שקל הוא ענה: 'אני לא מוכן. בתפקיד הקודם הרווחתי יותר, אני רוצה להשתדרג, אני גם שווה יותר, כי יש לי גם יותר ניסיון נכון לעכשיו'. זאת אולי הרגשה טבעית סובייקטיבית שלו אבל לא רציונלית. בפועל אנשים כאלה מתבשלים עם עצמם לומדים בדרך הקשה את הלקח שלהם ואחרי חודשים של אבטלה מתפשרים תוך גילוי התובנה שהם לא היו מציאותיים.

בקשה לתוספת שכר: למה אתה לא חייב להרוויח מינימום את שכרך הקודם

הפרדיגמה השגויה הזו בנוסח "אני חייב להרוויח מינימום את שכרי הקודם" לא רציונאלית כיוון שאנחנו אף פעם לא נמצאים במדבר סהרה אלא מתנהלים  בתוך שוק דינמי שתנאיו משתנים ללא הרף. המספרים שהרווחת כמנהל שיווק בענף מוצרי  צריכה לא רלוונטיים להיום כיוון שכל התחום הזה נחבל קשות במשבר הכלכלי האחרון. מה יקרה בפועל למנהל כזה? כשהוא מתעקש על 35 אלף שקל ונדחה המשרה תאוייש במהירות על ידי מועמד אחר שיהיה גמיש יותר מחשבתית ויראה את תמונת המצב ההוליסטית. עובד שמתעקש על שכר הסטורי לא מגיע הרבה פעמים לראיון העבודה ואם הוא כבר מגיע לראיון עבודה ומתחיל להעלות את המספר ההיסטורי הוא נתפס בעיני המעסיק כבעל חשיבה נוקשה, לא ריאלי, אדם עם אגו נפוח,  כאדם שלא קשוב לשוק, כעובד שמערבב בתוך קבלת ההחלטה העסקית אמוציות לא רלבנטיות. המעסיק חושב לעצמו: מה אני צריך בכלל אדם כזה אצלי בביזנס

בקשה לתוספת שכר בשיחת העלאת שכר: לכו לראיון עבודה גם אם השכר המוצע נמוך יותר ממה שציפיתם

לעולם אל תפסלו על הסף ראיונות עבודה במקומות שבהם מוצעות לכם משרות עם שכר נמוך יחסית לשכר ההיסטורי שלכם. לכו לראיון ולו כדי להרשים ולהתרשם. הרבה פעמים קורה במהלך ראיון עבודה שהמגייסים מגלים עליך דברים נוספים חיוביים אחרים שמתאימים להם למשרה פתוחה אחרת שבה השכר גבוה יותר, לכן, לא כדאי לסגור דלתות. אופציה טובה אחרת תהיה להתפשר על השכר שמציעים לכם גם אם הוא נמוך משכרכם ההיסטורי אבל לייצר עם המעסיק הסכם עבודה שבו ייקבע מועד שבו שכרכם ישודרג לשכר המצופה. הרבה פעמים עצם קיומו של סעיף כזה בחוזה העבודה ייצר אצלכם תחושה טובה ומשתיק את האגו והחרדות המיותרות שמחבלים בפיתוח הקריירה. נוקשות וריגידיות מחשבתית – לא משרתות עובד או מועמד בשיחת שכר.