חסר לכם ביטחון עצמי בעבודה? כך תבנו אותו. איך לשפר בטחון עצמי בעבודה?

בטחון עצמי בעבודה: כל הכלים להעלאת בטחון עצמי בעבודה במיוחד אם אתה עובד חרדתי. במאמר זה תלמדו הכל על הנושא של חוסר בטחון עצמי ואיך הוא מחרב את הקריירה של עובדים ומנהלים

איך לשפר ביטחון עצמי בעבודה?

מיומנות אינטלקטואלית הפכה להיות סוג של מוצר קומודיטי, מוצר שנגיש כמעט לכולם במיוחד היום כאשר כל אחד יכול ללמוד ולהעשיר ידע מקצועי באמצעות האינטרנט. מה הופך אם כן עובד לנחשק ורצוי בעיני המעסיק? מהי   הדרך לבדל אתכם מעובדים או מועמדים אחרים בשוק העבודה  וליהנות מיתרון תחרותי אמיתי? – בעיקר  הון פסיכולוגי שצלחתם לפתח כמו  תקווה, אומץ, אופטימיות, ביטחון עצמי, אמון, סבלנות, גמישות מחשבתית וסובלנות לעמימות ואי-ודאות - מרכיבים אישיותיים שאינם טריוויאליים וכולם נגזרות של נפש לא חרדתית.

איך  עובדים  חרדתיים יכולים לצאת מן הדפוס של חוסר ביטחון עצמי בעבודה ?

עובדים מייחסים משקל יתר למעסיק הנוכחי שלהם (שהוא בר חלוף) ומאבדים ביטחון עצמי. במיוחד היום הם חשים  מאוימים וחסרי ביטחון. איך יוצאים מזה?

לעובדים אלו כדאי  לשנות  את הפרספקטיבה ואת תפיסתם, בעיקר לגבי תלותם במעסיק הנוכחי ומשקל היתר שהם מיחסים לו. אם נלך דור אחד אחורנית, לדור של הורינו וסבינו, הרי שהם עבדו עבור מעסיק שהיה קיים 100-200 שנה לפניהם והמשיך להתקיים שנים ארוכות אחר לכתם מן העולם. היום המצב התהפך: הרבה מאוד עובדים יאריכו ימים מעבר לתוחלת החיים של החברה שמעסיקה אותם היום. המסקנה מכך היא פשוטה: אתה לא יכול לסמוך על המעסיק הנוכחי שלך ולתלות בו את יהבך, ולכן מוטב לך כעובד להשקיע בערכך בשוק ולפתח גם כישורים מקצועיים. גם מיומנויות פסיכולוגיות שיידרשו בעתיד כמו הגיית רעיונות, מקוריות, יצירתיות,

שכל- זה מוצר קומודיטי, אומץ וביטחון עצמי הם מצרכי פרימיום

לא רק עובדים זקוקים להעלאת בטחון עצמי בעבודה. יש גם מנהלים חסרי בטחון עצמי בעבודה בעיקר  בצל המשבר הכלכלי ותמורות העולם העסקי המהיר. למנהלים ולעובדים כאלו  כדאי לשנן ולהזכיר:  25 שנה לאחור העולם העסקי לא היה במצב טוב יותר. למרות המשבר הכלכלי העמוק בעולם - כברת הדרך שהזירה העסקית עברה  היא בלתי תיאמן: השוק גדל מאוד, רמת החופש האישי גברה והגלובליות התעצמה. שווקים עצומים שהיו חסומים  כמו סין ורוסיה נפתחו ויצרו הזדמנויות חסרות תקדים. גם הזמינות של הידע והמידע היא מאורע דרמטי עם השלכות עסקיות מרחיקות לכת. כשמונים את כל הנקודות החיוביות הללו בפני מנהלים, הם פתאום מבינים שבמקום להיבהל מן התמורות העצומות הללו בעולם ניתן להרוויח מהן בגדול.  כדי לפתח עוצמה אישיותית  כעובד וכמנהל יש לזרוק את הכח – השליטה בוודאי שאת הכוחנות ולאמץ דפוס התנהגות משחרר. מאד לא פשוט עבור אדם שבהגדרה רוצה לפלס את דרכו למעלה ומונע ע"י אגו (רשמו לפניכם: אגו מודגש בא למעשה לפצות על חרדה וחוסר בטחון עצמי) 

חוסר ביטחון עצמי בעבודה אצל מנהלים

שאלו פעם את אריק שמידט פעם כמה כפיפים מדווחים לו ישירות, והוא השיב שיש לו 50 עד 60 כאלה. זה כמובן מספר עצום בהשוואה למנהל טיפוסי אחר בארגון גדול, שם לכל היותר קיימים 10 כפיפים שמדווחים למנכ"ל. כששאלו אותו לפשר התופעה בגוגל הוא השיב: 'כשיש לך כל-כך הרבה אנשים שמדווחים לך, אתה לא יכול באמת לנהל אותם...' במילים אחרות, כמנהל-על הוא הבין ש'ניהול' במובן השמרני, המסורתי והנוקשה של המילה (תכנון, פיקוד ובקרה) לא מתאימים לעולם החדש ולגוגל. בתשובה שלו יש כדי לומר שהוא לא רואה עצמו כבעל מונופול בלעדי על הידע, ומדגים כאן בטחון עצמי גבוה: לתת מספיק דרגות חופש לכפיפים שלך להתנהל ולנהל את עצמם, תוך מתן ביטוי לייחודיות של כל אחד ואחד. שמידט  לא מפגין את חרדת המנכל הקלאסית שדוחפת מנהלים לחפש שטנצים דומים לו.

איך מתבטאת חרדה וחוסר ביטחון עצמי בעבודה ? מה זה ארגון חרדתי?

מקום עבודה חרדתי יתאפיין קרוב לוודאי באינסוף יועצים עסקיים ארגוניים אסטרטגיים שיווקיים, ומי לא-  שמסתובבים בארגון ומבלבלים בשכל.   מנכ"ל חסר בטחון עצמי מחפש יועצים  בשל אחת משתי סיבות: הראשונה, המנכ"ל מחפש איש מקצוע שיסייע לו לפתח יתרון תחרותי ולהיות שונה ומבודל משאר השחקנים בשוק ולו כיוון שלאותו איש מקצוע יש גישה למידע או מידע שלמנהל חסר. הסיבה השנייה, היא חרדה וחוסר ביטחון עצמי. בעולם שלנו, המאופיין ברמות גבוהות של חוסר ודאות, יש בנטילת יועץ כדי להוריד את חוסר הביטחון, בעיקר של המנהל. אם המנהל רוכש, למשל, יועץ ממקנזי, הרי שזה מייצר עבורו תנאים של נוחות. אחרי הכול, מעט מאוד מנהלים שכשלו פוטרו בגלל שהלכו בעיניים עצומות אחר יועץ של חברת ייעוץ גדולה וממותגת. במילים אחרות, יועץ עשוי להתגלות כוואליום (כמרגיע) יותר מאשר כוויאגרה (כדור שמעודד ביצועים). המנהלים האיכותיים  לא רוכשים יועץ מן הסיבה השנייה.