כך תדע אם אתה לא אפקטיבי בעבודה (למרות שאתה כל הזמן עובד)

אפקטיביות בעבודה לא נמדדת ב"חריצות". האם אתם לוקים בחריצות יתר לא אפקטיבית? האם אתם מוצאים את עצמכם עוברים ממטלה למטלה? ממשימה למשימה? מסמנים וי על פריטים ברשימות הטו דו – אבל בסוף היום מרגישים מרוקנים וחסרי סיפוק?

האם האפקטיביות בעבודה  מתגלית כנמוכה? – יתכן שבחריצות היתר עצמה – קבור הכלב

אפקטיביות בעבודה: האדם החרוץ ביותר עשוי להיות שיאן העצלנים

יש מי שאפילו סבור שהאדם המתנהל בחריצות יתר הוא שיאן העצלנים. למה? - כי הוא מתעצל לעשות את המטלה הכי קשה והכי נדרשת: לחשוב. למשל לחשוב כיצד לפתור בעיות מהותיות, לעצור לחשוב כדי לקבל החלטות, להפריד בין טפל ועיקר, לייעל משימות, ללמוד תחומים חדשים, לעצור ולשנות כיוון אם צריך וכו'.  כל אלו משימות קשות ביותר- לעיתים מטלות מעוררות חרדה ועל כן יש נטייה למסך את החרדה הזו עם עשיית יתר. איש עסקים מוכר  מכנה אנשים כאלו בתואר המפוקפק "אידיוט חרוץ"

אפקטיביות בעבודה: שריטה אישיותית שנתמכת באובססיה לדיווחים

לא מדובר רק בשריטה אישיותית. היום למופע הזה של חריצות יתר מטופשת יש רציונל בעולם האובייקטיבי עם התחזקות רמות הבקרה, הרגולציה וניהול הסיכונים. למעשה האובססיה הזאת לדוחות ודיווחים רק מטפחים אנשים  מן הסוג של ה- "ביזי אידיוט" ממצבים אותם גבוה ומעניקים להם לגיטימציה לנג'ז לעצמם ולסביבה יותר. אם עד היום, רשימת המטלות שלהם היתה ממילא ארוכה היום היא רק תופחת מתעבה ומתארכת יותר כיוון שגם המנהלים מעליהם ומצדדיהם רוצים את הכסת"ח שלהם. גם התרבות הכלים הטכנולוגיים לבקרה וניהול יעדים הפכו את המטלות שקופות ומדידות יותר מה שרק העצים, העמיק והזין את השריטה של ה'ביזי אידיוט'- לחריצות יתר ולהיות עסוק בלי אויר לנשימה.

אפקטיביות בעבודה: למה  לוקים בחריצות יתר לא אפקטיבית?

היום אנשים נכנסים לרמות גבוהות של אי ודאות ומעסיקים את עצמם ביתר בכל מה שהם עושים כבר היום בשוטף, מדוע? משתי סיבות: ראשית עיסוק יתר משכך חרדה ומרדים את הפחדים הכי קמאיים שלנו. זוכרים את האגדה על בת המלך העצובה שהתרופה שנמצאה לה היתה להעסיק את עצמה מבוקר עד ערב בעבודות יד?- גם האדם המודרני החרדתי נוטה לוורקהוליזם כמפלט מפני חרדותיו,  שהרי כאשר עובד כזה יושב בשקט על מקומו הוא מרגיש אשמה על כך שהוא לא עסוק...

אפקטיביות בעבודה: הסביבה מגיבה עם פידבק חיובי לעובד חרוץ

שנית, גם המערכת מגיבה אל האידיוט החרוץ  עם פידבק חיובי: הרי כאשר הממונה הישיר עובד ליד השולחן של העובד החרוץ הוא מבחין בו כיצד הוא כורע תחת נטל העבודה ואז אוטומטית הוא נתפס בעיניו ככפיף מסור, חרוץ, מחוייב, נאמן, איש של עבודה קשה ועוד שלל תארים חיוביים כגון אלו. יתר על כן, אדם חרוץ כזה עשוי  יקבל בונוסים, קידום ופידבקים חיוביים אחרים, גם כאשר חריצות היתר שלו נובעת מעצבנות וחוסר מנוחה פנימי

אפקטיביות בעבודה קשורה לתרבות ארגונית

ברמה הפרטית עובד חרוץ שהוא ביזי-אידיוט משלם מחיר כבד בחייו האישיים: אין לו חיים אחרים, ובהמשך הוא עלול ללקות בשחיקה ובדיכאון. ברמת המאקרו הוא מדביק את סביבת העבודה כולה ומייצר בהדרגה תרבות ארגונית לקויה שבה כולם רצים אחרי הזנב  אבל בפועל אין דליברי, אין אימפקט ואין צמיחה בעלת משמעות. בפועל? האדם הזה  עובד קשה מאד אבל במקביל עובד על עצמו בעיניים.

4 תסמינים של  חוסר אפקטיביות בעבודה למרות "עשייה חרוצה"

אם כן קולגות, בני משפחה, חברים אומרים עליך:

  • הוא בלתי נסבל, מטריד  עם פרטים לא רלוונטיים, הוא נודניק, עובד פול גז בניוטרל, לחוץ ומלחיץ, שהוא עובד קשה אבל תקוע, הוא גורם לנו לאבד פוקוס, הוא מייצר מתח, כל מייל ממנו בתיבת הדואר גורמת לבטן שלנו להתהפך
  • דפוסי עבודה: קצב העבודה שלך  מטורף. אתה תעבוד בלי לעשות חשבון לשעות  אבל האימפקט בסופו של המאמץ הגדול הזה- יהיה זניח. אתה נוטה לעד כל דבר קטן ועל כן תיקיית האינבוקס שלך ושל הנמענים שלך  מפוצצת והמיילים יהיו 'מגילות'. אתה נוטה  מסבך  משימות יותר מאשר לפשט אותן ומייצר זמן התעסקות ארוך במשהו שהיה יכול להיות קצר קולע וברור. 
  • שנים ארוכות בארגון: הרבה פעמים תישאר הרבה שנים במערכת, באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד. זה קורה כי ברמה האישיותית את צריך רמה גבוהה של בטחון  במיוחד בטחון בעבודה. הניסיון מראה שעובדים 'חרוצים ביתר' לא זזו מהתפקיד או מהארגון למעלה מ- 10 עד 15 שנה. 
  • דפוסים אישיותיים והתנהגותיים: אתה פועל  ממקום של חרדה ומאשמה ('אם אני לא עסוק בעבודה  משמע אני חוטא'), אתה מגיב מהר, נמצא בהיכון כל הזמן, לא מתעמל מספיק [כי אין לי זמן לכלום חוץ מלעבודה], אוכל ביתר או מתמכר לחומרים כמו אלכוהול ועישון. העבודה העסוקה מאד מעניקה לך הקלה לחרדה בטווח הקצר אבל בשלב מאוחר יותר תחווה שחיקה ודיכאון. גם אם  אתה יודע שאתה תקוע  קשה לך לפרוץ את הלופ.