איך עובד מנצל לרעה את חוק ההגנה על חושפי שחיתויות בעבודה- כדי להינצל מפיטורים?

חשיפת שחיתות במקום העבודה: חוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתויות במקום העבודה נולד ממקום טוב, אבל יש עובדים שעלולים לנצל אותו באופן אופורטוניסטי – רק כדי להרוויח זמן בתקופות פיטורים

חשיפת שחיתות במקום העבודה: הכירו את חושף השחיתויות "של הרגע האחרון"
 

הנה מקרה מהחיים: במקום עבודה גדול רחשו שמועות על קיצוצי כח אדם, צמצומים ופיטורים. עובד שחשש לכיסאו בחברה  שלח מכתב של חשיפת שחיתות למטה החברה בארה"ב.  האמריקנים כידוע בענייני יושרה מתרגשים מאד מתלונות כגון אלו ונכנסים להליכי בדיקה יסודיים   על פי הספר. לפיכך,  בסבב המפוטרים הראשון שמו של  'חושף השחיתות כביכול' לא עלה בכלל על סדר היום ולא נלקח בחשבון. לימים, התברר שהייתה זו אכן 'שחיתות כביכול'. העובד  המתלונן דיווח על אי-סדרים טפלים שוליים וחסרי חשיבות על חריגה קלה  מנהלי התאגיד - אבל אותם אי סדרים לא היו בבחינת עבירה על החוק.
תקופת הבדיקה הממושכת של התלונה זקפה לזכות העובד זמן ומנעה את פיטוריו בתקופה הרגישה של גלי הפיטורים בחברה. למעשה העובד הצליח לדחות את פיטוריו לטיימינג מוצלח יותר מבחינה תעסוקתית. באופן זה הוא הרוויח כמה חודשי משכורת טובים במקום עבודתו הנוכחי ומנע מעצמו את מצוקת הפיטורים התקופה של פיטורים צימצומים וקושי למצוא משרה טובה גם בחברה אחרת. 
 

 
חשיפת שחיתות במקום העבודה: מה אומר החוק

עובד שחשף  במקום עבודתו שחיתות כלשהי אפילו אי סדרים קלים- מוגן מפיטורים. ליתר דיוק:  אם הפיטורים נערכים  בתוך 12 חודש  מיום חשיפת השחיתות – הרי שהמעסיק יחויב להוכיח  שאין שום קשר בין חשיפת השחיתות והפיטורים (כלומר הוא יידרש לשכנע את בית הדין לעבודה שהפיטורים אינם תולדה של חשיפת השחיתות). אם הפיטורים מתרחשים  לאחר שחלפו  12 חודש מיום חשיפת השחיתות הרי שיהיה זה העובד אשר יידרש  לשאת בנטל ההוכחה. כלומר הוא  זה שיצטרך לשכנע ולהוכיח  קיום קשר בין שני האירועים  ואם יצליח להראות את הקשר או אז יבוטלו הפיטורים. במקרה בו  המעסיק מפטר את העובד סמוך להגשת התלונה או סמוך לחשיפת השחיתות -  נטל ההוכחה על  המעסיק  יהיה כבד משקל.

 
חשיפת שחיתות במקום העבודה: האם החוק מתייחס רק לחשיפת שחיתות ענק?

 
ממש לא. די בכך שהעובד  יחשוף אירוע זעיר וזניח של אי סדרים קלים כגון קידום קרובים, ניפוק חשבוניות או  קבלות שלא כהלכה וכיו"ב כדי שאוטומטית העובד יהא  מוגן מפני פיטורים או לפחות ירוויח זמן עד למימושם
 
 
 

חושף שחיתות במקום עבודה: מה קורה בפועל?

כאשר עובד מתלונן על ליקויים או קובל על אי סדרים או שחיתות הרי שלפחות בארגונים הגדולים, במיוחד בארגונים בינלאומיים -  יעצרו את הכל ויתחילו פרוצדורה ארוכה של בדיקת התלונה. התהליך מטבע הדברים  אורך זמן וכך מאפשר לעובדים תחמנים מניפולטיביים לדווח על שחיתויות סרק ולכסות את ישבנם מפני פיטורים. אמנם נכון, שתלונה מדומה  בסופו של יום לא תקנה להם חסינות לנצח בארגון אבל לפחות עד תום הבדיקות מצד הארגון הם מרוויחים זמן וממשיכים לקבל משכורת ויש לזה חשיבות בעיקר בתקופות של פיטורים מיתון או האטה כלכלית. למה? כי בתקופות כאלו קשה מאד למצוא עבודה במקומות עבודה אחרים. הזמן השאול שהם מרוויחים במקום העבודה הנוכחי שלהם – עוזר להם להתפרנס עוד כמה שנים ולחכות שהגל יעבור.

 
 
מה מעסיקים יכולים לעשות כנגד חושפי שחיתויות כביכול?
 

ברמת המניעה מומלץ להם להנהיג נהלים  סדורים שמגדירים אחד לאחד: כיצד מגישים תלונת שחיתות, כיצד זו תיבדק והכי חשוב: להקפיד לטפל בה בשיא המהירות. כדאי לזכור: אם עובד חושף שחיתות ברמה של עבירה על החוק, המעסיק ימצא עצמו כורע תחת נטל כבד של הוכחה אבל אם התלונה קטנונית וקנטרנית  כאשר כל מטרתה למשוך זמן (כמה שבועות או חודשים של משכורת) – ידי המעסיק כבולות.

למה?
 
כיוון שבמקורו החוק הזה נולד באמת ממקום טוב ומטרתו הראשונית היא  לעודד עובדים לחשיפת אי סדרים ושחיתויות במקום עבודתם- גם אם מדובר באירועים  של אי סדרים קטנים.