סגנון ניהול רוחני- האם זה עובד או מחרב את שורת הרווח?

ניהול רוחני כסגנון ניהול: מה המשמעות של יציקת רוחניות וערכים לביזנס והאם זה לא מתנגש עם שורת הרווח?

השפה הניהולית הכירה  טרנדים, סגנונות ניהול ומטבעות לשון  'גבוהים'. מרביתם אגב  מתגלים כ'אופנה חולפת' שמפנה  את מקומה די מהר  לדוקטרינות  ניהוליות חדשות שהרבה פעמים ממסכות את השכל הישר הפשוט ולפעמים גם מעצבים הלכי רוח, תפיסות ודפוסי התנהגות בקרב חברי הארגון.

מה הקשר בין ניהול רוחני לשורת הרווח של הביזנס?

המושגים "רוחניות" ו"רווחיות" נראים לכאורה סותרים זה את זה. ומטבע הלשון "רוחניות בעסקים" הוא בבחינת אוקסימורון, אולם בפועל, לא חסרות דוגמאות שמראות את הקשר בין רוחניות, יצרניות ורווחיות. ממצאי מחקר שנעשה בארה"ב מראים כי הביצועים של חברות אשר גילו מחויבות לערכי מוסר, היו טובים יותר מבחינה פיננסית והייתה להן נוכחות גבוהה יותר ברשימת מאה החברות המובילות בהקשר של ביצועים פיננסיים. מחקר זה מתיישב עם סקרים אחרים שנעשו ולפיהם 95% מהעובדים דוחים את הרעיון שמטרת הארגון היא 'לעשות כסף' בלבד.

מעט שאר רוח בניהול נחוץ דווקא בסביבה עסקית של תחרות קשה תככים ואינטריגות

על פניו רוחניות אכן אינה עולה בקנה אחד עם הזירה העסקית התחרותית כפי שהיא מוכרת לנו. יש המון סבל בעולם העסקים המערבי-מודרני כאשר כללי המשחק שם מושתתים על נבזות, חומרנות אינטריגות ניכור, כעס, גאווה, ניצול ומלחמת אגו. לכן החדרה וטיפוח של ערכים רוחניים - ממש שם - עשויה להתגלות כמהלך שיבדל עסק אחד ממשנהו

ניהול רוחני

מגמה בולטת שהתחזקה מאוד השנה היא הנושא של רוחניות בניהול. במסגרת החדרת ה"רוחניות" בארגונים, תמצאו פעילות שלא קשורה ישירות לתוצאות  העסקיות של הארגון.  אופנת הרוחניות בארגון מתבטאת בסדנאות יוגה, קורסי מדיטציה שבהם משתתפים העובדים, חלוקה של ספרות רוחנית לעובדים, נסיעות של מנהלים לאשרמים בהודו או לחילופין הם מביאים את האשראם לארגון או ביציאה משותפת של הארגון  ליומיים של 'התחברות בטבע'. בחלק מן המקרים הרוחניות היא בכיוון הדתי-יהודי כששם מככבות  סדנאות קבלה או לימודי יהדות במסגרת העבודה. מנהלים שאימצו את הרוחניות כמכשיר לשיפור תהליכים ארגוניים מנחילים לכפיפיהם  שפה מעין אימונית, מאוד אבסטרקטית, שלא קשורה קשר ישיר עם השפה העסקית ולא קשורה קשר מיידי ישיר לשורה התחתונה.

איך בכלל נכנס ניהול רוחני לביזנס?

התופעה הזו  הינה חלק ממגמה עולמית של חברות השפע, שאימצו במקביל גם את  הניו אייג' והקוצ'ינג.  היא צמחה בין השאר על רקע חדירתם של בני דור הY לארגון  והיא נובעת מתוך ההבנה שבארגון הפוסט-תעשייתי  כסף ועבודה כבר אינם מספיקים וכי העובדים מחפשים גם משמעות, הזדהות  ועומק פילוסופי במקום עבודתם. תעשיית לווין שלמה של  קורסים , כנסים, ומכונים המכשירים מנהלים לרוחניות התפתחה סביב הצורך הזה.

ה"רוחניות" כטרנד ניו-אייג'י חלחלה  לניהול  תוך החטאת העניין כולו

רוחניות אינה דבר להתהדר בו ומנהל שעושה את זה ומנפנף בנסיעות המדיטציה התכופות שלו- פגשת מדגים היטב את הסיכון שקיים כאשר הרוחניות בעסקים הופכת לטרנד שטחי שמנפנפים בו כבצעצוע חדש. במקום להשוויץ בג'יפ החדש שקנית, אתה משוויץ בסדנאות המדיטציה. ג'יפים הרי כבר יש לכולם. יחד עם זאת, בחמש השנים האחרונות התהליך הזה של שילוב תפיסות רוחניות אותנטיות בניהול הולך ומתחזק כל הזמן מתוך ההבנה שהארגון כולו וביצועיו משתדרגים ומשתכללים"

עסקים זה כח תחרות והישגיות: מה לזה ולרוחניות?

לרבי המכר של רובין שארמה יש בוודאי חלק בתהליך הזה של ניהול רוחני, אולם מעבר לכך הקפיטליזם האגרסיבי וחברת השפע המערבית יצרו בשנים האחרונות עומס גדול בשעות העבודה של המנהל, ואיתו גם תחושה של חוסר שביעות רצון המתלווה להצלחה העסקית. להרבה מאוד מנהלים יש רווחה - אבל מחסור ברוח. האכזבה והתסכול דחפו אותם ללכת ולחפש בשדות שהיו זרים להם עד כה. עם הזמן זה הפך להיות לסוג של אופנה, ניסיון להיתפס בעיני הסביבה כמנהל 'מגניב' פתוח וצעיר בנפשו, וגם הסביבה העסקית המרובעת והמעונבת מגיבה היום פחות בהרמת גבות לנוכח התופעה.

איך טיפוח ותרגול רוחניות עוזר למנהל בתכל'ס?

בקבלת החלטות. התבוננות פנימית או מדיטציה לעומת החשיבה האנאליטית הרגילה יוצרת התמקדות, הווה אומר: יכולת לצמצם את המחשבות ולהתרכז בנושא אחד. במציאות העסקית המורכבת של היום, מנהל שנדרש לקבל החלטות טובע בים של נתונים ומתקשה להפריד בין טפל לעיקר, למשל לראות מי הוא באמת הגורם שבאמת מניע ויוצר את השוק. יש יותר מדי נתוני 'רעש' שממסכים את התמונה ומערפלים אותה. למנהל שמתורגל במדיטציה יהיה קל יותר - להתעלם מהרעש שכן אחרי הכול מדובר בהרגל מוחי שאותו כבר רכש.

רוצים לתרגל רוחניות? נהלו עסק

הזירה הטובה ביותר לתרגול רוחניות נמצאת דווקא בניהול ארגונים. פשוט מאוד כיוון שהמציאות העסקית המורכבת מציבה למנהל אתגרים מוסריים יום-יומיים כמו התמקדות בצרכי הלקוח ולא בכסף, בנתינה ולא בלקיחה, ריסון האגו, הקשבה לכפיפים ועוד. שם המבחן האמיתי. לא על מזרן היוגה ולא על כרית המדיטציה.

כשהרוח והרווח מתנגשים חזיתית

לחברה עסקית שאימצה גישה של ניהול רוחני היה מתחרה שהשמיץ אותה ואת מוצריה. המנכל שדבק בניהול רוחני קיבל החלטה לוותר ולא לתבוע ולהיכנס למלחמה למרות שהסיכוי לזכות ולחלץ מהתביעה סכום כסף לא מבוטל היה וודאי. ההחלטה  לוותר למתחרה נבעה דווקא ממקום של שקט והתבוננות פנימה על תיעדוף ערכים ומתוך סביבה של צלילות תודעתית.  המנכ"ל, למרות הכעס הטבעי בחר לשלוח למתחרה כרטיס ברכה ובקבוק יין לרגל השנה החדשה תוך שהוא משנן לעצמו את  הערך של הסליחה והוויתור. האם הוא הפסיד? מנקודת מבט גבוהה הוליסטית יותר – ודאי שלא כיון שתביעה משפטית היתה עולה לו ברקמות ובתאים.

ניהול רוחני: עם כל הכבוד לרוח- האם סגנון הניהול הזה יחזיק מים?

התופעה הזו תעלם  עם עננת ההאטה הכלכלית החזקה הראשונה שתרחף מעל ראשינו. כאשר מנכ"ל יחווה סימנים של מיתון עסקי, הוא יקצץ לפני הכל בסעיפי ה'רוחניות' הרבה לפני סעיפי ההדרכה והרווחה