אין לך אנגלית ברמת שפת אם? -נפסלת!

אנגלית ברמת שפת אם הפכה תנאי קבלה למשרות פתוחות בהרבה מקומות עבודה. למה זה קרה?  ולמה הגשת קורות חיים באנגלית משפרת את הסיכוי שלך למצוא עבודה טובה?

אנגלית ברמת שפת אם בעבודה

בשנים האחרונות מעסיקים הקשיחו את דרישותיהם בכל הנוגע לרמת האנגלית של מועמדים  כאשר חלק מן החברות פוסלות קורות חיים שלא כתובים באנגלית - למה?

למה מעסיקים מתעקשים על אנגלית ברמת שפת אם?

מה מונח ביסוד התופעה? מספר גורמים במשולב בינהם:    הגלובליזציה, נסיעות תכופות יותר של עובדים לחו"ל, ומיזוגים עם חברות בינלאומיות. הצורך באנגלית ברמת שפת אם ככלי התקשורת מרכזי מול גורמים עסקיים בחו"ל נוסף למגמה מעניינת אחרת בהייטק בעיקר: התכתובת הפנים ארגונית עוברת לאנגלית גם אם כולם בארגון ישראלים.

 

דרוש מחסנאי עם אנגלית ברמת שפת אם

למעשה אנגלית ברמת שפת היא לעיתים גם תנאי סף לקבלה גם עבור מחסנאים. למעשה המגמה לאנגלית גבוהה כתנאי סף לקבלה לעבודה- מתחזקת במגוון סקטורים: תעשייה, הייטק, פיננסים ומוצרי צריכה. ככל שהצמיחה פונה לכיוון הבינלאומי, הרי שהדרישה לאנגלית זלגה למגוון תפקידים כמו כמו אנשי תמיכה טכנית, המזכירה ואפילו בקרב עובדי ייצור ומחסן כיון שהיום הם נדרשים לעבוד מול ספקים מחו"ל.

אנגלית כתנאי סף לקבלה לעבודה גם בחברות מקומיות

גם חברות ישראליות מקומיות שלא מתממשקות בכלל עם חו"ל הקשיחו את דרישותיהן ומגייסות היום רק עובדים ברמת שפת אם בלבד.  ומה עם חברות שאינן גלובליות? גם הן לא מוותרות על אנגלית שכן הן מבקשות להיות ב'היכון' לקראת מיזוג או רכישה בעתיד

דרושים עובדים עם אנגלית ברמת שפת אם בלבד

יש רציונל גדול בגיוס עובדים עם אנגלית ברמת שפת אם. הצטיידות בעובדים כאלו ששפתם האנגלית מהוקצעת מלמדת על תכונה אישיותית. היכולת לאמץ שפה חדשה הולכת יד ביד עם מוכנות לאמץ תרבות חדשה ולהסתגל לאופקים תרבותיים אחרים מן המוכר לך. מועמד שמגיע אליך עם אנגלית ברמת שפת אם, כך אומרים מומחים לחקר השפות - יהיה ניחן גם בגמישות מחשבתית ובפתיחות לתרבויות אחרות.

פסילת מועמדים ללא אנגלית ברמת שפת אם: מלה למגייסי עובדים

זוהי טעות להכניס מועמדים לשבלונות ושטנצים של סינון מראש. דווקא הגאונים המבריקים, האאוטסיידרים, לא נכנסים בהגדרה לשום משבצת וכאשר מעסיק ניגש אליהם עם צ'ק ליסט מוכן מראש- הם עלולים להיחסם. לכן אם אתם מחפשים ומוצאים עובד יצירתי שחסרה לו אנגלית ברמה טובה - אל תפסלו אותו אלא למדו אותו כדי שלא תאבדו עובד מוכשר לטובת המתחרים. לדוגמא, גיק מחשבים , ילד שמכיר את הקרביים של מערכות ההפעלה וה- PCעלול לנשור מהתיכון בגלל הגאונות – והאנגלית שלו תהיה בחסר. לא חבל לאבד אותו רק בגלל ה"ליקוי" הצר הזה?

אנגלית ברמת שפת אם: מה קורה בארגוני הייטק מתקדמים?

על כל 150 מיילים שזורמים בארגוני היטק מובילים רק מסמך מייל אחד מגיע בעברית. לפני שנים ספורות- היחס היה הפוך. התופעה הזאת בארגונים אינה בהכרח נוהל מונחת מלמעלה. היא יותר נוהג שהתפתח בפירמה מהשטח.

אנגלית ברמת שפת אם ליצירת תרבות ארגונית רכה

היבט נוסף נוגע לתרבות הארגונית שמבקשים לייצור. בארץ המסרים יותר ישירים, נטולי ריפוד בסגנון "איי וולד לייק". השימוש באנגלית מייצר שפה מרוככת שמסתננת להתנהלות הבינאישית בין חברי הארגון. זהו ערך מוסף אחר לתכתובת פנימית באנגלית- בין ישראלים.

אנגלית ברמת שפת אם משפרת תקשורת ארגונית

אנגלית בתכתובת  מייצרת אחידות ומשפרת את התקשורת. רציונל אחר? כתיבה באנגלית מייצרת אחידות ומשפרת את התקשורת. כשכותבים אימייל מקצועי ייתכן ועוד יידרש לו פורוורד עם נמען אחר בחו"ל. אם מראש מייצרים תכתובת אנגלית אחידה חוסכים כפל עבודה.   בנוסף, ניסוח מסמך בשפה שאינה שפת אם - מעודד את הכותב לחשוב על התוכן והופכת אותו פחות אימפולסיבי ופחות תגובתי

אנגלית ברמת שפת אם יוצרת  DNA של חברה גלובלית

הצביון של פירמה עסקית נקבע כבר מימיה הראשונים. כלי חזק   לייצר DNA של פירמה גלובלית יהיה להשתמש באנגלית. עובדים שמשתפשפים באנגלית גם שכאין בה צורך מיידי מאפשרת לעובדים להתנסות ולהתאמן בכתיבה מקצועית באנגלית כדי להיות מוכנים לעתיד.

ישראלים בעבודה מתכתבים באנגלית: דאווין או צורך?

המופע הזה התרחש באופן טבעי מסיבות מקצועיות טהורות. בפירמה מודרנית חלק מן השפה ממילא מתרחש באנגלית, למשל בישיבות שנערכות אנגלית בטלקונפרנס עם גורמים עסקיים בחו"ל, המאמרים המקצועיים- באנגלית וגם הלקסיקון המקצועי השתנה: היום משתמשים במונחים כגון : asap, פורמולה או look and feel