העבודה כבר לא מדליקה אותך? - כך נראה משבר קריירה באמצע החיים

שינוי קריירה באמצע החיים: האם נגמרה לך התשוקה לעבוד למרות תנאי שכר מצויינים בעבודה? קוראים לזה "משבר קריירה": איך עובדים אותו ועושים שינוי קריירה בגיל 40 או 50?

גם זה קורה בעולם הקריירה: עובד בכיר עם משכורת בשמיים ותנאי העסקה מצויינים מרגיש ממוצה ומשועמם.ו לפעמים זה יהיה אפילו סמנכל או מנכ"ל שנגמרת לו התשוקה  והוא חש 'כבוי'. הוא  מגיע לעיתים קרובות אל תהליך של ייעוץ רגיל או אל מאמן עסקי או ליועץ קריירה-  ולא יודע להסביר ליועץ מולו - איפה בדיוק מונחת הבעיה.

משבר קריירה בגיל 40 : "כל מה שאני עושה בעבודה- אני  עושה מצוין, אבל העבודה כבר לא מעניינת אותי"

זה קורה כמובן ליזמים ואנשי עסקים אבל אצל עובדים בכירים שמאבדים את הלהט המצוקה מאד גדולה.  אותו מנהל מצליח בעבודה, משיג תוצאות טובות, מקבל שכר מצוין והוא אהוד ומוערך על-ידי לקוחות, קולגות, ועובדים אחרים בסביבה- ועדיין? -  הוא מרגיש משועמם בחייו המקצועיים.

שינוי קריירה באמצע החיים: "משעמם לי בעבודה אבל אני לא רוצה לוותר על המשכורת. מה עושים?"

עם זאת, להתחיל מחדש ולאבד מעמד, הכנסה, יציבות וביטחון, לא בא בחשבון מבחינתו. הוא מרגיש לכוד בכבלי זהב. מצב כזה אינו נדיר בקרב יזמים מנהלים ועובדים בכירים במנהלים אשר נוהים אחר חדשנות, יצירתיות ודינמיות שאופייניים לשלביו הראשונים של כל ביזנס אולם לאחר שהעסק מתרומם ומתנהל באופן שוטף, הם נדרשים לעבור לפאזה של שימור ההישגים. כאן הם חשים לכודים. ישנם עובדים שבוחרים להישאר במקום העבודה המרופד ולומדים לחיות עם זה לכאורה בשלום. הם ואומרים לעצמם 'בשביל זה משלמים לי', או 'צריך להתפרנס'. אבל קיימת אצלם הכחשה בנוגע לחלק אחר באישיותם

שינוי קריירה באמצע החיים: כשהתשוקה נגמרת ובאים לעבודה מכח האינרציה בלבד

זה שכיח אצל מאד אגב אצל מנהלים בכירים בהייטק. לאחר שפרויקטים חדשניים שלהם נכנסו לאינרציה העבודה בעיניהם כבר טכנית ולמרות תנאי השכר הטובים, לא טוב להם. הם באים לעבודה בלי חשק, בלי אנרגיות והם מתלבטים במשך חודשים מה לעשות. קשה לקום, לעזוב הכול ולהתחיל מהתחלה רק למען אתגר חדש, רק למען השינוי כשלעצמו

 משבר קריירה: רוב העובדים הבכירים מסתירים את הלבטים הפנימיים

עובדים כאלו משקיעים אנרגיה בהסתרת חיבוטי הנפש הללו. העבודה שלהם תתקתק והם יעמדו על המשמר כדי שלא 'יגלו' שאישיותם ורצונותיהם כבר לא ממש מתאימים לתפקיד שלהם. למה הם חוששים ועושים הכל להסתיר את הקונפליקטים הפנימיים? משתי סיבות. ראשית, הם חוששים מתגובת הסביבה. למנהל שהרים פרויקטים, הצליח ונהנה מתנאים מצוינים, קשה לבוא 

ולומר 'משעמם לי'. הוא מצפה לתגובה בנוסח 'מה אתה מבלבל את המוח?'. שנית, מנהלים רבים יראו בתחושת השעמום בתפקידם סוג של כישלון אישי.

שינוי קריירה באמצע החיים: עובדים נתקעים עם הדימוי של "אני מצליחן"

לרוב מדובר בכבלים עצמיים. מנהלים נתקעים בתוך דימוי שהם יוצרים לעצמם (מצליחן, חזק, יציב), או יותר נכון בדימוי של ציפיות הסביבה מהם. מאחורי הדימוי הזה מסתתר אדם שפוחד להתגלות במערומיו.  האם המצוקה האישית הזו משליכה על העבודה? בוודאי, אבל  התוצאות לא יבואו לידי ביטוי ברבעונים הקרובים. העסק יקבל פחות מיכולותיו של המנהל, כי חלק גדול מהאנרגיות שלו מתבזבזות על לבטים, חיפוש והגנה עצמית. זהו גם מקום של בדידות. בסופו של דבר, הסבל האישי שלו מתגלגל החוצה ומגיע גם לכפופים לו לקולגות ולפעמים גם ללקוחות.

איך נראה עובד שנגמרה לו התשוקה והוא חווה משבר קריירה באמצע החיים|?

לא קשה להבחין מה עובר על  עובדים במצב כזה. רובם יגיעו לעבודה כבויים, בלי להט או התלהבות.לפעמים זה לוקח  כמה שנים להחליט לעזוב ולעבור למקום שמציע לו משהו הרפתקני יותר. בינתיים התפוקות של העובד ניזוקות כי אדם כבוי נותן פחות

משבר קריירה באמצע החיים של עובד: מה המנהל שלו יכול לעשות?

בנוסף לאחריות האישית של העובד  לבוא ולהודות בקושי שלו, זה חלק מתפקידה של מחלקת משאבי-אנוש. יש לערוך עם מנהל כזה סדרת שיחות, לברר את מקור הבעיה ולנסות לחפש לו תפקידים אחרים בארגון, שידליקו אותו. אפשר לשלוח אותו ללימודים ולהשתלמויות בתחומים שמעניינים אותו, וקשורים במשימות עתידיות בארגון. רק אם הניסיונות לא צולחים והעובד עדיין חש משועמם, יש מקום לשקול עזיבה, שנעשית לרוב בהסכמה

שינוי קריירה באמצע החיים: עובדים יודעים שרע להם אבל לא יודעים למה בדיוק

הרבה פעמים עובדים בכירים יודעים שרע להם, אבל מתקשים לומר ממה בדיוק זה נובע, והם זקוקים להכוונה של איש מקצוע. ישנן טכניקות רבות שעוזרות להגיע למקום שבו המנהל יוכל לחיות בשלום עם החלטותיו. גם החלטה להישאר בעבודה ולא לוותר על המעמד והתנאים היא טובה, ובלבד שהתקבלה באופן מושכל ומכוון ולא כברירת מחדל.