איך לחפש עבודה ב"שו-שו"  בחשאיות, בדיסקרטיות, בלי שהמעסיק הנוכחי ידע?

למרות שאנשים זזים ומחליפים מקומות עבודה כל הזמן, ולמרות  העובדה שמעברים לצרכי קידום  לגיטימיים ואפילו מוערכים בעידן המודרני - עדיין מרבית העובדים מבכרים לחפש עבודה באופן דיסקרטי  מבלי שמעסיקם הנוכחי ידע על כך. איך עושים זאת ?

 למה אנשים מחפשים עבודה בחשאיות בזמן שהם עובדים?

  • כדי למנוע מצב שבו המעסיק או ממונים ישירים במקום העבודה הנוכחי ישימו להם רגלים
  • כדי למנוע מצב שבו המעסיק הנוכחי ייעלב, יתנקם, יתנכל, ימדר, יפטר אותם טרם מצאו משרה חדשה
  • כדי למנוע מצב שבו הממונה הישיר יחוש שהאמון שלו בך נסדק

  
חיפוש עבודה בדיסקרטיות: למה בכלל המעסיק הנוכחי יעלב?

 
כיון שיחסים בעבודה בין מעסיק לעובד אינם תמיד רציונליים. יש אף מי שממשילם ליחסים רומנטיים:  גם במרחב הזה יש ציפייה מהמעסיק לנאמנות מצד העובד. וכאשר נודע לו משמועה שעובד שאותו טיפח, פוזל החוצה ו'מפלרטט' עם המתחרים הקשים שלו בשוק – זה עלול להיתפס אצלו כ'בגידה'. ילדותי? – בוודאי אבל מי אמר שאמוציות לא נכנסות למשוואה במרחב עסקי ניהולי?
 

חיפוש עבודה בדיסקרטיות- האם הדיסקרטיות נשמרת?
 

כך, מחפשי עבודה משגרים את קורות החיים שלהם למעסיקים ולחברות השמה כשבחלקו העליון של המסמך מתנוססת באותיות קידוש לבנה הכתובית: "דיסקרטי". הם גם לא תמיד מציינים את שם המעסיק הנוכחי אלא את שם הענף שבו הם עובדים. חברות השמה נשבעות זו אחר זו שהן מקפידות על דיסקרטיות מלאה ומצהירות שעל הערך המקודש הזה נשען מטה לחמן. יחד עם זאת דליפה של הידע הזו אפשרית מכל מיני סיבות.
 

למה המידע עלול לדלוף למעסיק הקיים?

  • טעויות : קורה לפעמים שרכזת הגיוס בחברת ההשמה לא שמה לב ושולחת את קו"ח לארגון שבו המועמד עובד כרגע כי גם שם מחפשים עובדים דומים. קיצוני אבל היו דברים מעולם  

  • היעדר מודיעין : קורה שמועמד משגר את קורות החיים מבלי לדעת על חברה אחות / חברת בת / חברת אם של הפירמה בה הוא מועסק היום – והמידע זורם בין רכזות משאבי האנוש.

  • כפר גלובלי:  גיבור הדרכים שלנו שוכח שהכפר הגלובלי מקשה מאד לשמור על אלמוניות. הוא מעדכן למשל את קורות החיים שלו בלינקדין – ובארגון שבו הוא עובד  מבחינים בכך ומתחילים לחשוד

  • סימנים מקדימים:  בארגון מבחינים שהאיש נעדר הרבה מ"סיבות אישיות" (כשהוא יוצא למבחנים מיונים וראיונות) אבל הסימן המשמעותי יותר מתבטא בהודעות ללא התראה מוקדמת על היעדרות. העובד מקבל טלפון שהוא מזומן לראיון מחר ומייד מודיע לממונה שלו "מחר איעדר בין 10-14 בבוקר מסיבות אישיות"

  • רב סרן שמועתי:  מהחברים הקרובים בעבודה לא תמיד המועמד מסתיר את זה שהוא מחפש עבודה ולמרות שהוא משביע אותם לשמור את הדברים ב"שו שו" – טבעה של שמועה שהיא עושה לה כנפיים. אם מחפש העבודה מתוחכם יותר ושומר על סודיות מלאה גם מחבריו- הרי שדי שאחד מהם יחלוף מאחורי גבו ויראה אותו משוטט באתר דרושים כדי לרוץ ולפזר את המנגינה החדשה בארגון. 

 
איך מחפשים עבודה בדיסקרטיות בעידן של כפר גלובלי ורשתות חברתיות?
 

  • מינונים ודיוקים: במקום לשגר קו"ח בהיסטריה (באופן חרדתי לכל העולם ואשתו) שלחו אותם בפינצטה: כלומר בכמויות מדודות ובאופן מדויק יותר. הפוך על הפוך 'חוק המספרים הקטנים' – יעבוד כאן לטובתכם: אתם גם נתפסים רצינים יותר בעיני מעסיק פוטנציאלי שזקוק לכם במדויק ובעיקר אתם מקטינים את הסיכוי לדליפת המידע שרציתם לשמור כמסווג
     
  • רשתות חברתיות? יותר social  פחות מדיה. כלומר: הפעילו את רשת החברים שלכם כדי שיתעניינו עבורכם במקומות העבודה שלהם ויעבירו את מסמך קורות החיים שלכם לידיים המתאימות. אין תחליף לנטוורקינג בעולם האמיתי. רתמו את הרשתות כדי לחדש קשרים עם חברים מימים עברו – לא כדי לשגר בתפוצת נאטו את קורות החיים שלכם.  מהלך היסטרי כזה של "השפרצת קורות החיים" בכל פורום אינטרנטי עלול בנקל לחשוף את כוונותיכם- גם למעסיק הנוכחי.
     
  • צמצמו את האורות האדומים שעלולים להידלק אצל המעסיק הנוכחי. אם החשאיות חשובה לכם, נסו לרכז את ראיונות העבודה ליום אחד, או לבקרים (מעסיקים לעתיד מגלים אמפטיה למצב הרגיש ונוטים להתאים את עצמם ללו"ז שלכם אם אתם מתאימים למשרה שהם פתחו) במקום לפזר אותם פה ושם על פני השבוע. אם זה בלתי אפשרי ואתם מוכרחים לצאת באמצע יום העבודה אל תגיעו למשרד במיטב מחלצותיכם, עניבה חליפה וכו'- בואו עם הבגדים הרגילים – והחליפו אותם לבגד החגיגי מחוץ למקום העבודה.
     
  • תנו את המיטב שלכם למעסיק הנוכחי: חיפוש עבודה הוא ג'וב בפני עצמו. הוסיפו לכך את הפראנויה ש"תיתפסו" והנה לכם מתכון לירידה באיכות העבודה או בתפוקות שוב נורת אזהרה שמעלה חשדות אצל המעסיק הקיים. אל תירו לעצמכם ברגל לפני שהשגתם את המשרה החדשה ואל תהרסו גשרים לפני שחציתם אותם בבטחה.
     
     

חיפוש עבודה בדיסקרטיות : זהירות אתיקה ומוסר עבודה

 
אל תשתמשו במשאבים של המעסיק הקיים כדי לחפש עבודה. כמו שדון קורליאונה אמר : "מנהיגים לא יכולים להרשות לעצמם להיות בלתי זהירים". זה נוגע גם לזמני הראיון (קחו חופש על חשבונכם), גם לשיגור מיילים (לא מחשבון המעסיק) וגם לטלפונים (מהסלולרי האישי שלכם ולא מהטלפון בעבודה). מעסיקים רבים מצותתים לעובדיהם וחשים בגידה כפולה במקרה של חיפוש עבודה על חשבונם. זו עלולה גם להיות עילה לפיטורים וגם אם לא, הנתון הזה מצייר אתכם "עקומים" בעיני המעסיק הבא.
 

הפוך על הפוך: ספרו למעסיק הנוכחי בשקיפות מלאה

שקלו בכל זאת גם את האפשרות לספר למעסיק על כוונותיכם בשקיפות.  
נשמע לכם רעיון הזוי? – דעו ששקיפות אינה תמיד טקטיקה כל כך גרועה כפי שנדמה ממבט ראשון. מועמד שנצמד בנוקשות לחשאיות של מהלכיו ימצא את עצמו עומד נבוך מול מראיין במקום העבודה החדש שמבקש המלצה מן המעסיק האחרון. הנקודה הבעייתית הזו תמיד מגיעה! נכון שבתוך הארגון שלך עלולים להיות קנאים-טמעים שינסו להכשיל אותך מתוך צרות עין לכן הטיפ האחרון הזה מאד תלוי מצב ותרבות ארגונית – אבל אם האוירה שם יותר פתוחה והגיונית (גם אם לא לגמרי חפה מפוליטיקה) לכו על שקיפות. ניתן לדבר לפחות עם גורם ניטרלי יחסית כמו מנהלת משאבי אנוש – ולבקש ממנה לשמור על חשאיות עד להודעה חדשה. כך גם לא תצטיירו בעתיד בעיני ההנהלה כאילו התגנבתם או עשיתם משהו אחרי גבה. מעסיקים הגיוניים גם מאד מעריכים כנות , הם יעריכו שהודעתם  מראש ואפשרתם להם להיערך מבעוד מועד – ואתם מגבירים את הסיכוי שימליצו עליכם וידברו בשבחכם מול המעסיק החדש.