האם עורך דין מתאים להיות מנכ"ל?

האם לגייס עורך דין לתפקיד ניהולי? האם הסבה מקצועית של עורך דין למנכ"ל היא הסבה טבעית שתצליח או דווקא תחבל בתפקוד?

אותן  תכונות שמאפיינות מנכ"לים כמו הישגיות תחרותיות, דחף עז לנצח – אופייניות גם לעורכי דין. לפיכך לא מעט מעורכי הדין שמאסו במקצוע שלהם (כי הם שחוקים, כי נמאס להם לריב, כי התחרות בענף קשה, כי השוק רווי...) עורגים להפוך למנהל בכיר בחברה גדולה מובילה וממותגת. האם זה עובד?

 
הסבה מקצועית אורגנית: מעורך דין למנכלות ?

 
כאשר לעורך דין נמאס מעיסוקו והוא שואף לכיוון של הסבה מקצועית - הוא מוכרח מן המקום ההישגי הנ"ל - לנהל את הדימוי שלו בעיני הסביבה. בגלל האופי ההישגי (type A) הוא לא ממש יכול לעזוב את הפוזיציה הגבוהה יחסית של "עורך דין" עם ההילה והזוהר שעוד נותרו במקצוע, ללכת אחורה, להפוך לטלר או לזבן בחנות. עורך הדין התחרותי מטבעו שמאס בעיסוקו  רוצה לחזור אל אמא'לה ואבא'לה ולהתדר בפניהם בפוזיציה תעסוקתית גבוהה לפחות (אם לא יותר) כמו עיסוקו הקודם. הוא רוצה להגיע אל החברים שלו, ולסביבה ולהראות להם שהוא עדיין "שווה".
 

האם עורך דין מוצלח יהיה גם מנכל מוצלח?

האם מיומנויות מקצועיות שנוצרות על הדרך כתוצאה משנות ניסיון ארוכות בעריכת דין - מסייעות לעורך דין להפוך למנכ"ל מוצלח ? לא בהכרח. אם פעם היה מקובל מאוד שיועץ משפטי מתמנה אוטומטית למנכ"ל הרי שהיום בתהליכי גיוס עובדים, מנהלות משאבי אנוש בארגונים הגדולים מסתייגות ממועמדים בעלי רקע משפטי ששואפים להיות מנכ"לים או מנהלים בכירים.

עורך דין עלול להיות מיקרו-מנג'ר

החשש שלהן הוא שעורך דין נוטה להתעסק יתר על המידה בפרטים הקטנים ועל כן הן חוששות שהוא יהפוך למיקרו-מנג'ר. יתר על כן הן חוששות מן האובר-אצי'בריות ומאקטיביזם יתר שמאפיין את העוסקים בפרופסיה הזו.
יחד עם זאת, כאשר לארגון מגיע מועמד אל תפקיד ניהולי בכיר כאשר עריכת דין מהווה חלק מניסיונו המקצועי – יש לבדוק יותר לעמוק מה מונח  בסל המיומנויות והיכולות שנגזר מן העיסוק במקצוע המשפטי. בתהליך גיוס עובדים שמטרתו השמת בכירים נידרש לבחון כיצד המיומנויות הללו  מתיישבות עם הכישורים שנחוצים ממנכ"ל או סמנכ"ל.

 אלו מיומנויות של עורך דין מסייעות לו להיות מנכל טוב?

אלו כלים וכישורים יש ליועצים משפטיים או עורכי דין  בסל - שיתרמו או יחבלו בתפקודם כמנכלים? בפרופיל המקצועי של עורכי דין יש יכולת ניסוח מעולה, יש להם שיטתיות דיוק ויסודיות. יש להם יכולות פולמסאות  מצוינות, וכמובן גם כישורי למידה מהירה כיוון שהם עוברים מלקוח ללקוח ונדרשים ללמוד במהירות את צרכיו על פי השוק שבו הם פועלים. נבחן עכשיו כל אחד מן הכישורים הללו:
 

כישורי ארטיקולציה ורמות ניסוח מעולות

 ת הכישורים הללו נמצא בעיקר אצל עורכי דין שעסקו בליטיגציה. אלו הם אנשי מקצוע רהוטים, מאד ורבליים, שגם יודעים לעמוד לפני קהל ולשכנע אותו. מדובר באנשים מניפולטיביים (במובן החיובי של המלה).  הם מתוחכמים דיים כדי לדעת למסגר מחדש מסרים – לארוז אותם ולהגיש אותם באופן כזה שהם יעברו מסך. בניהול בכיר כישורים כאלו מהווים יתרון עצום כשהם עומדים למשל מול משקיעים, מול לקוחות או מול עובדים, אבל החל מנקודה מסוימת יכולת ארטיקולציה גבוהה עלולה לפגוע ב  executionולהוביל את המנהל לדבר הרבה מבלי לעשות.

 
שיטתיות דיוק ויסודיות

 
לעורכי דין מעצם עיסוקם יש יכולת מדהימה ל"חשיבה של עצים",  יכולת לראות את הפרטים הכי זעירים, לקרוא את האותיות הקטנות ואת מה שמונח שם בין השורות - כך ששיטות העבודה שלהם מטבען הן: מתודיות סיסטמיות ויסודיות. איפה זה עלול להזיק בתפקיד ניהולי? כאשר עורך הדין מתקשה להבחין בין טפל ועיקר, כאשר הוא תקוע בתוך העצים כאשר הוא נתקע "בקטנות" ולפיכך אין לו חזון. בשלב הגיוס נצטרך לשלול אצל מועמד בעל  ניסיון בעריכת דין מצב שבו חסרים לו כישורים של  ראיה מערכתית. נצטרך לברור מבין משפטנים ששואפים להיות מנכל-  את אלו שיש להם גם "ראיית יער" ואת אלו שיכולים לראות מעבר לפרטים הקטנים כדי שלא יעסקו מאוחר יותר במיקרו.
 

פולמסאות / ארגומנטטיביות
 

 
זוהי בפירוש מיומנות שנקנית מעיסוק ארוך שנים בעריכת דין והיא תעניק למועמד ששואף לתפקיד ניהולי בכיר כמו מנכל או סמנכל- ערך מוסף בניהול משא ומתן. כאן החל  מנקודה מסוימת פולמסאות יתר עלולה להפוך לצרה צרורה בניהול. עורך דין על כס מנכל או סמנכל  עלול להיקלע לפוזיציות של "עשה בדרכי או שתעוף מפה". במילים אחרות: מנכל עם רקע משפטי קודם עלול להתקשות להגיע לפשרות או לגישור (למרות שיש עורכי דין אלופים בגישור, כך שיש כאן גם עניין של מבנה אישיות). במילים אחרות הוא עלול להיות לחפש את המקום של להיות צודק במקום חכם, להיאבק על התזות שלו במקום להגיע למקום של "מציאת האמצע" (גישור פישור) מול לקוחות משקיעים או עובדים.
 

בסיס ידע רחב

ללא ספק עורכי דין במשרדים נדרשים לטפל  בקשת רחבה של נושאים על פי צרכי הלקוחות שלהם. הם בפירוש מפתחים את היכולת ללמוד מהר את הפואנטה ולהמשיך הלאה אל הלקוח הבא, ללמוד את מה שצריך ללמוד בדרגת עומק מספקת שתאפשר להם להעניק ללקוחותיהם פתרונות. המשמעות היא שהם מפתחים בסיס ידע רחב אבל לא עמוק. גם בניהול, מנהל צריך לעבור מהר בין נושאים שונים על פי מגוון לקוחותיו הענפים שבהם הם פועלים, צרכיהם המיוחדים וכו'-  אבל בנוסף הוא חייב גם לדעת 'לחפור' בתוך התוכן כיוון שבתפקידי ניהול בכירים הוא עשוי למצוא עצמו יושב מול לקוחות שם והוא יהיה חייב  לדבר בשפה שלהם ולהוכיח ידע מקצועי טוב לפחות כשלהם בענף שבו הם עוסקים.