מרגישים תקועים בעבודה?- סימן שלא עשיתם מספיק רעש

מרגישים תקועים כבר שנים באותה פוזיציה בעבודה? לא רואים אופק קידום? איך תייחצנו את עצמכם בעבודה בלי להיגעל מעצמכם?

עובדים זוטרים ששואפים לקריירה ניהולית ומוצאים את עצמם  תקועים אחרי שנים ארוכות  בארגון באותה פוזיציה לא תמיד מודעים לכך שהם עצמם במו ידיהם הרסו לעצמם את הקריירה. אם אתם מזהים את עצמכם במקום הזה כדאי שתדעו:  הרבה פעמים המלכודת נמצאת במה שלא עשית ורוב מה שנמנעת מלעשות היה יחסי ציבור ורעש סביב העבודה וההישגים שלכם 

בדרך כלל כאשר שואלים עובד כזה "מה קרה בדרך שנתקעת?" האצבע תופנה כלפי חוץ: היה זה הממונה הישיר שהרגיש מאוים וטרפד את הקידום, היו אלו העמיתים שקינאו ביצירתיות שהשפריצה ממנו   או היתה זו התרבות הארגונית של 'לחתוך לאנשים את הראש בכל פעם שהם מגדילים אותו'. המנטרה הזו שהיה שם מישהו בחוץ שהתעקש להשאיר אתכם קטנים מאוד נפוצה אבל מה עם קצת אבל מה עם לקיחת אחריות אישית? - נכון אמנם שהיעדר קשרים, היעדר ויטמין פי (פרוטקציה)  ופוליטיקה ארגונית מלוכלכת משאירים את העובד קטן- אבל יש גם עובדים שעושים סבוטז' לקריירה שלהם במו ידיהם. איך זה קורה?

נגעלים מיחסי ציבור בתוך המשרד

ישנם עובדים סופר מוכשרים שיכולים להקים מיזם באופן עצמאי להרים אותו מן המסד ולתרום לייעול משמעותי ולהעלאת השורה התחתונה של הארגון. יחד עם זאת, עובד מוכשר שכזה שנוטה להיות ביישן, מופנם, לא ישתתף בפורומים מקצועיים, ימנע מהתחככות, ממינגלינג, ולא ייחצן את הישגיו ואת עבודתו בתוך הארגון. בעיניו התנהלות כזו של יחצנות עצמית נתפסת כפחיתות כבוד, כמהלך זול, והנחת העבודה (השגויה) שלו היא ש"יראו את העבודה המעולה שלי והיא כבר תמתג אותי בעצמה" בתכל'ס? נראות גבוהה בארגון היא הבסיס המרכזי לקידום כלפי מעלה. עובד מקצועי שיוותר על יחצנות עצמית ומיתוג פנים ארגוני יישאר תקוע בתפקיד כאשר מסביב כל הקשקשנים (העובדים הורבאליים והפחות מוכשרים) יקטפו את הקרדיט לעיתים על הפרויקט שלו ויקודמו למעלה

צניעות אישית שאינה במקום

לעובד שמתוך בחירה מצטנע, נוח מאוד שהאדם שעובד לצידו יתלכלך בפוליטיקה, יתחכך שם למעלה עם ההנהלה, ויעשה את כל העבודה הפוליטית הפחות נקיה. אמנם גדלנו על הערך ש "לא יפה להשוויץ" והערך הזה של צניעות אכן נשגב יפה וטהור אבל לא רלוונטי לקידום ולבנייצ קריירה ניהולית. אם  לא ראו אותך מספיק בעבודה, הרי שלא יכירו בכישורים וביכולות שלך או שייחסו להם משקל זניח. הרבה פעמים עובד מצטנע וביישן גם לא ידרוש מהמערכת ולא ילחיץ אותה: לא יבקש שררה,  קידום, בונוסים וגם לא לא תוספות שכר. אבל אל תצפו להוקרה על כך. אם כעובד אתה לא עושה את המינגלינג, אם אתה סומך על הממונה הישיר שלך שיקדם אותך, אם אתה לא מייחצן את העשייה וההישגים שלך- הסיכויים שתתקדם מאוד נמוכים.

איך תייחצנו את עצמכם בעבודה בלי להיגעל מעצמכם?

אם אתם באמת חיים על ערכים עליונים של צניעות וענווה אל תהיו קבורים תחת הבוס הישיר ובוודאי שאין  לסמוך עליו בכל הנוגע לקידום.  דווקא בעידן המיילים והקלות הבלתי נסבלת של שיגור מיילים ברשימות תפוצה קל להפגין נראות בלי להעלות ריח באושים. יש לך רעיונות טובים? יוזמות חדשות? אל תעביר אותן רק לבוס הישיר אלא כתב גם את הממונה של הממונה וגם את הקולגות שלו. זוהי האחריות האישית שלך לוודא שכולם יודעים בארגון מהו מקור הרעיונות הטובים: אתה.