מחפשים עבודה בגיל 50? אל תעשו את הטעויות הבאות בראיון

מציאת עבודה אינה קלה לאף אחד בימים אלו אבל עובדים מבוגרים מעל גיל  50  חווים אתגרים מיוחדים כאשר הם מחפשים מעסיק חדש. למרות שאפליית גיל אינה חוקית, עדיין היא  שכיחה. איך להימנע מטעויות כשמחפשים עבודה בגילאי 50+?

שגיאה מנטלית בסיסית בחיפוש עבודה של בני 50+

הרבה מאוד מחפשי עבודה מבוגרים שחצו את גיל 40 אומרים שהם נכנסו לאותה "קבוצה  של מחפשי עבודה נואשים". הטעות המרכזית שלהם? הם הפקירו את מוחם לשטיפת מח של הדוקטרינה המערבית הטיפוסית  שסוגדת לנעורים  ולא טרחו לעצור לחשוב שגילם יכול להיות  עבור המעסיק נכס -  אם רק ישכילו לשווקו בתבונה.  זוהי השגיאה המנטלית  הבולטת של מחפשי עבודה בגיל 50 ומעלה. אבל בתהליך הזה הם עושים  5 טעויות התנהגותיות נוספות.

לא מתחילים את הראיון בפנץ'-ליין וחופרים למראיין בראש

מועמד מעל גיל 50  שעבר את שלב קורות החיים וזומן לראיון כבר עשה  70% מ"העבודה". אבל הרבה מהם מגיעים לראיון ושם דופקים לעצמם את הסיכוי.  השגיאה הכי גדולה שלהם? - הרחבה בדיבור. הם מתחילים לספר באריכות סיפורים על עברם ועל עשייתם המקצועית. מה זה משדר למראיין שצמח בעידן הקליפי המהיר של האינטרנט ובמילים אחרות זהו מראיין שסובל מהפרעת קשב בסיסית? – זה משדר לו:  כובד, זקנה, נוסטלגיה, חפירות, ובעיקר שיעמום. סיפורים בנוסח "בשלהי אביב 1948 כיהנתי כ..." – מייצר אנטגוניזם בלתי מודע אצל המראיין. במקום זאת: התחילו את התשובות לשאלות בראיון עם הפנצ'ליין:  תמציתי, ממוקד, מפוקס. רווחו את התשובה ב"בולטים אינטרנטיים". ממש כאילו אתה רוצה למכור את הדירה הכי יפה שלך ואתה מתחיל לדבר עליה בנקודות: אחת שתיים שלוש!

משחקים את המשחק של הצעירים

הרבה מאד מחפשי עבודה בני 50+  עושים טעות גסה כאשר הם מנסים להדגיש בראיון העבודה או במסמך קורות החיים יתרונות שיש למתחרים הצעירים שלהם על אותה משרה. אם למשל יש להם ניסיון ב"אקסל" הם ידגישו אותו על פני שליש מקורות החיים. הם ינסו לדבר בשפה של צעירים ("יפה לך", "כאילו דה", "אני הרוס על...", "אחלה-סבבה" ), או יתלבשו ויאבזרו את עצמם  (באופן פתיטי) בסגנון לבוש של צעירים (עגיל באוזן?)-    זוהי טעות גסה כיון שבאותה נשימה מחפשי העבודה הללו משדרים, היעדר אותנטיות והיעדר אמינות – שלא לומר - עליבות. הדגישו דווקא את מה שיש לכם בו יתרון יחסי. אל תיכנסו בכלל לטריטוריה הזו שבה אתם מאופיינים בנחיתות מובנית.

לא פונים למעסיקים קודמים

הרבה אגו וגאווה מיותרת מונחים בהימנעות של מחפשי עבודה בני 50+ מלפנות למעסיקים קודמים. דווקא למועמדים מחפשי עבודה מבוגרים שמצאו עצמם מפוטרים  יש יתרון בולט  על פני הצעירים שפוטרו: ל"מבוגרים" יש קילומטרז' מקצועי של שנים במסגרתן הם הכירו אנשים בתעשייה. למה לא לנצלו את רשת הקשרים הזו שנטוותה? ללא ספק כדאי לבלוע את הגאווה וליטול  בחשבון גם מעסיקים קודמים. אם  סיימתם במקומות עבודה קודמים באופן "יפה" תוך שמירה על מערכת יחסים טובה- פנו אל  מעסיקים קודמים שכבר מכירים אתכם ואת עבודתכם  ובדקו אם יש להם משרות פתוחות. במקומות העבודה הללו יש לכם גם אנשי קשר (עמיתים מן העבר) ולפנות אליהם יהיה כמו  לשים רגל בדלת.

משמיטים את הגיל מקורות החיים 

מחפשי עבודה בני ארבעים וחמישים מקבלים עצות אחיתופל מחברות השמה מסוימות שמכוונות אותם להשמיט את הגיל ממסמך קורות החיים – או לטשטש נתונים (תאריכי שירות צבאי) כדי למנוע את פסילתם.  זוהי שגיאה כיון שהיא נתפסת אצל המעסיק כהתחכמות. בסופו של יום חבל לכם על הזמן. כל הטריקים הללו מוכרים למגייסים ולכן היו אתם.  אל תסתירו את הגיל, רשמו הכל והיו שקופים אבל: בראש מסמך קורות החיים הדגישו את הניסיון, את היציבות התעסוקתית, ואת מה שמעסיקים רוצים לשמוע: "אם אתה מגייס אותי היום אני לא זז מחר". השמטת הגיל מקורות החיים תגרום לכם רק לאובדן זמן ולטלפון חוזר מרפרנטית הגיוס בנוסח: "אופס. אתה לא מתאים לתפקיד"

נופלים בקצוות: תוקפים או מתגוננים

בגלל אפליית הגיל השכיחה ותחושת העלבון מחפשי עבודה בני 50 מוכשרים מגיעים לראיון באופנסיבה ומפגינים  גאווה על הישגים  מקצועיים ויכולות מרשימות.   באותה נשימה מהלך כזה מייצר  רושם של "עשיתי בכל לבדי ובמו ידיי"  וזוהי  אינדיקציה ראשונית למרבית המעסיקים לפסול מועמד על הסף.  בקצה השני יש את אותם מחפשי עבודה למבוגרים שבאים בדפנסיבה:  "קחו אותי. אני שווה ותודה שזימנתם אותי בכלל לראיון" (משמע: "סמרטוט רצפה אני לפניך"). זהו הקצה השני. שם המשחק הוא מציאת האיזון הדק והקדוש בין 2 הקטבים הנ"ל: ציינו בראיון כמה אתם כשירים ומיומנים  אבל ציינו באותה נשימה גם שאתם להוטים ללמוד מאחרים איתם תעבדו ביחד. האמירה הזו חשובה במיוחד אם אתם יודעים שהממונה הישיר שלכם לעתיד- צעיר מכם.  צרו רושם של אנשים גמישים סתגלניים אנשים שפתוחים לגישות חדשות, אנשים שרוצים להשתפר ולהשתבח כל הזמן. צרו את הרושם שאתם רוצים ללמוד בכל גיל- ובלי קשר לגיל.