איך להשוויץ בקורות החיים בלי לצאת שוויצר?

מדוע ריבוי המלה "אני" בקורות החיים- עלול לפסול אתכם מלקבל את המשרה? 

מסמך קורות חיים מודפס הוא עדיין האמצעי שמפגיש אתכם לראשונה עם המעסיקים. גם בעידן הלינקדין והתיקים הדיגיטליים (פורטפוליו דיגיטלי), עדיין מסמך קו"ח שיוצא מהמדפסת  מהווה את הפנים הראשונות שלך אצל רכזת הגיוס או אצל מנהלת משאבי אנוש.

קורות חיים: לא ללכלך את מסמך ב"אני"

למרבה הפלא, גם כאשר מועמד למשרה ניהולית כבר כיהן בעבר כמנהל, גם כאשר הוא עצמו גייס עובדים ובחן תחת עיניו אלפי מסמכי קורות חיים - עדיין הוא לוקה בשרבוב אמירות, מטבעות לשון ומילים ש"מלכלכים" את המסמך ומחבלים בתדמית שהוא מייצר. כך למשל, יותר מדי מסמכים של קורות חיים עבור משרת ניהול בכירה - גדושים בבאזזוורדים ממוחזרים, במילים נבובות, בז'רגון מעייף ובקלישאות נפוחות שמעמידים את בעלי המסמך באור לא מכבד.
 

מסמך  ברוח 'ניהלתי, השגתי, ייסדתי, הובלתי'-  מייצר אנטגוניזם

למה רכזי גיוס דוחים בשאט נפש קורות חיים בגוף ראשון יחיד? לא רק בכלל היעדר ענווה. גוף ראשון יחיד מעורר אנטגוניזם במסמך קורות חיים. לא רק בגלל שהסגנון משקף היעדר ענווה וצניעות אישית, לא רק בגלל שהוא מצייר את המועמד כשוויצר, אלא בעיקר כיון שמילים אלו אומרות עליו משהו חמור יותר: שהוא תופס את עצמו לא נכון, שהוא אולי לא מעניק במה לאחרים, שהוא קושר לעצמו את כל הכתרים ומקטין את הסביבה. בעולם הניהול המודרני של היום, אין מקום לתפיסת עצמי לא פרופורציונלית, כיוון שאף אחד לא יכול לעשות שום דבר לבדו. לפיכך, מילים בגוף ראשון יחיד עלולות לצייר את המועמד כמגלומן ולעורר עליו תהיות אצל המגייסים: האם כאשר הוא יתמנה אצלנו למנהל, הוא ייתן מקום לכפיפיו  או יספח את כל הקרדיט לעצמו?

איך לציין הישגים בלי להשתמש ב"אני ואני"?

מסמך קורות החיים הוא בהחלט מקום שבו מציינים הישגים, אבל עושים זאת לא דרך מלות תואר  אלא דרך היצמדות הדוקה לעובדות. ניתן לרשום הישגים בלי להזכיר את המלה "אני". למשל:

  • בשנים 1999- 2007: מנהל משותף בפירמה  "איקס"
  • תחומי אחריות: ייעוץ, משפט, חוזים וכספים.
  • תזרים המזומנים של הפירמה על בתקופה זו בעשרים אחוז
  • סגנון ניסוח כזה, בלי יותר מדי 'אני' מצייר את המועמד כיותר מציאותי ויותר מקצועי.

מתי רצוי לכתוב מסמך קורות חיים עם הרבה "אני ואני ואני"?

אם אתה ניגש למשרה ניהולית ברילוקיישן בארה"ב, יש מקום להשתמש בגוף ראשון ובסופרלטיבים, כיוון שהתרבות שם מתאימה לסיפורי גבורה.  בארה"ב למשל, מועמדים למשרה ניהולית כותבים משהו כמו: 'seasoned ceo ' במשמעות של 'מנהל רב פעלים, מנהל עם ניסיון מגוון'.

קורות חיים לעבודה בחו"ל מאפשרת שימוש בגוף ראשון יחיד

אבל הגישה הזו של אני ואני, מקובלת רק אצל אומות עולם ללא חוש הומור כלומר בתרבויות שבהן אנשים לוקחים את עצמם ברצינות יתרה. אצלנו או בבריטניה למשל, התפישה שנותנת את הטון תהיה 'יהללך זר ולא פיך' ועל כן אמירות בגוף ראשון יחיד ממש לא מתאימות.