כתב סילוק תביעות בעת פיטורים: מה משמעותו והאם יש לו ערך?

מעסיקים רבים דורשים מעובד שפוטר לחתום על כתב סילוק תביעות. האם יש לזה בכלל ערך? ומה עושים כשמעסיק מבקש מכם לחתום עליו?

כתב סילוק תביעות: לחתום או לא?

האם  המעסיק מנסה לחייב אתכם לחתום בתום העסקתכם  שאין לכם שום תביעה כלפיו אחרי שתקבלו פיצויים? האם לדעתכם מגיע לכם יותר והוא מתנה את הכל בחתימה? כדאי לדעת שיש מה לעשות. במקרים רבים נדרשים עובדים המסיימים את מקומות עבודתם אצל מעסיק כלשהו לחתום על 'כתב ויתור' אשר בו, בדרך-כלל, העובד מצהיר, כי אין לו ולא יהיו לו בעתיד שום תביעות וטענות כלשהן, כספיות או משפטיות, נגד המעביד או החברה בגין עבודתו וסיומה. ישנם מעסיקים  שלעיתים אף מפרטים ברזולוציה גבוהה את נושאי של כתב הוויתור: פיצויי פיטורין, חופשה שנתית, הודעה מוקדמת, ימי מחלה, ימי הבראה, מענק שציפיתם לקבל  כו'.

מעסיק אינו רשאי  לחייב עובדים לחתום על כתבי ויתור

כדאי לדעת שמעסיק או חברה אינם רשאים לחייב עובדים לחתום על כתבי ויתור, וכמו כן הם אינם רשאים להתנות את תשלום זכויותיו של העובד בחתימה על כתב ויתור כזה.

המעסיק מתנה תשלום פיצויים בחתימה על כתב הויתור - מה עושים?

כיוון שאין חובה לחתום על מסמך כזה, ייטיבו העובדים שיש להם ספק או חשד, בנוגע לקבלת מלוא זכויותיהם, אם יימנעו מחתימה על כתב ויתור. אבל  מה יעשה  עובד שזקוק לכספים באופן מיידי ואינו רוצה סחבת ותביעות משפטיות שיימשכו זמן רב, או כאשר עובד רוצה לסיים את היחסים בלי להעכיר את האווירה והקשר עם מעבידו? במקרים כאלו אפשר לחתום על 'כתב ויתור מסויג'. כלומר, להוסיף הערה או משפט התניה, כי החתימה כפופה לבדיקה משפטית שתיערך על-ידי העובד בהמשך".

מה נותן כתב ויתור מסויג?

"בדרך-כלל המעסיק  ישחרר  את הכספים שמגיעים לו. במקרים אחרים, אפשר להוסיף את המילים 'תחת מחאה' או 'תחת לחץ'", מה שאומר כי החתימה  לא נעשתה מרצונו החופשי של העובד.

חתמת על כתב ויתור תביעות בעת פיטורים והתברר לך שקופחת?

ואם קרה שעובד  חתם על כתב ויתור, ואחר-גילה התברר בדיעבד כי קופחו זכויותיו, האם חסומה בפניו הדרך לקבלן? ממש ולא. בתי הדין לעבודה מייחסים משמעות מצומצמת לכתבי הוויתור, מתוך היכרותם את יחסי האי-שוויון בין העובד ובין המעביד. המדיניות הכללית של בתי הדין לעבודה היא לתת תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות ולאחר בדיקה קפדנית של תוקפם. כך למשל, בתי משפט יכירו בכתב הוויתור רק כאשר הוא ממש ברור וחד-משמעי. הוספה של ביטוי כגון 'תחת לחץ' או 'תחת מחאה', עשויה להפוך את כתב הוויתור לפגום, או ללא ברור.

באלו  מקרים נוספים עובד יוכל לתבוע את זכויות למרות שהוא חתם על מסמך ויתור?

גם כאשר תוכן המסמך הוסבר לעובד, אבל יש בסיס לגרסתו כי לא הבין את כתב הוויתור כולו או חלקו, יפסול אותו בית הדין. כמו כן, כאשר העובד לא קיבל מראש חשבון, שבו מפורטים הסכומים שישולמו לו, הרי שלא יהיה תוקף לכתב הוויתור. בדרך-כלל אין די בציון סכום גלובלי אלא יש לצרף חישוב מפורט לפי מרכיבי התשלום, כך שתינתן לעובד אפשרות סבירה לבדוק את התחשיב. מקרה נוסף שבו בית הדין לא ייתן תוקף לכתב ויתור הוא כאשר לאחר החתימה של העובד התעוררו חילוקי-דעות על נושאים שלא היו ידועים לעובד הפורש בעת שחתם.