איך להשאיר רושם מנצח בתת-מודע של המראיין בראיון עבודה?

איך לייצר רושם שיפעיל את תת המודע של המראיין לטובתכם?

ככל שהתחרות העסקית הופכת קשה ומורכבת-  מעסיקים הופכים בררנים יותר ויותר לגבי האנשים שהם רוצים לראות בשורותיהם. מחפשי עבודה מוכרחים היום להקפיד הקפדה יתרה על כל אספקט בתהליך חיפוש העבודה שלהם החל מקורות חיים מרשימים שתופסים את תשומת הלב של מנהלת הגיוס, דרך תלבושת מדוקדקת עד כדי מושלמת בראיון העבודה וכלה בהתנהגות ללא דופי.

איך להשאיר רושם מנצח- בתת-מודע של המראיין?

יועצי קריירה ויועצים עסקיים מציידים מחפשי עבודה במגוון רחב של טיפים כיצד להציג את עצמם, אבל מסתבר שישנם היבטים סאבלימינליים (תת מודעים) פסיכולוגיים שנסתרים מעיניו של מחפש העבודה. מספר מחקרים פסיכולוגים באים עכשיו אל מחפש העבודה ומעניקים לו מגוון רחב של עצות כיצד להתנהל בראיון העבודה באופן שישאיר רושם חיובי ברמה המודעת והתת-מודעת של המעסיק לעתיד.

קורטוב של חנופה בראיון עבודה: חן חן למתחנפן

מחקר אחד שנערך על למעלה ממאה סטודנטים שחיפשו את מקום עבודתם הראשון, גילה כי המועמדים שהצליחו ביותר לצלוח את הרעיון היטיבו לשמן את השיחה בקורטוב של שבח, מחמאות ואפילו חנופה: הם החמיאו למראיין, לארגון, הפגינו התלהבות, ניסו למצוא תחומי עניין משותפים ולשוחח עליהם, חייכו ושמרו על קשר עין. לעומתם מועמדים חזקים  שניסו לקדם את עצמם בלי השמן החברתי של "חנופה בדלת האחורית" התגלו כהרבה פחות מוצלחים בכל הנוגע לצליחת הראיון הגם שהיה מאחוריהם רקורד מפואר של מיומנויות, יכולות, הצלחות והישגים. מה המסקנה? למרות שהמעסיקים נוהגים לומר שהדבר שהכי חשוב להם הוא ניסיון מקצועי בבחירת המועמד המתאים למשרה הפתוחה, הרי  הדבר שעושה את פריצת הדרך בתת מודע של המראיין  הוא היכולת לקיים שיחת סמול טוק עם גוון חנפני.

האם לחייך בראיון עבודה?

מחקר שנערך ב- 2008 על קבוצת מתראיינים העלה נתון מעניין: למרות שחלק אינטגרלי של שפת גוף חיובית  עובר דרך  יצירת קשר עין וחיוך ובנטייה של הגוף לרכון קדימה – עדיף להימנע מחיוך מוגזם שעלול להתפרש כמלאכותי. חייכנים "מזוייפים" במהלך ראיון העבודה קיבלו הערכה פחות חיובית  מצד המראיינים. מסקנה: חייכו רק כאשר עולה בכם  אותנטי. רק אם אתם באמת  מרגישים צורך כזה.

האם לומר בראיון עבודה: "אני מצטער, זה לא יקרה יותר"?

יועצי קריירה שמכשירים מועמדים לקראת ראיון עבודה נוטים לעיתים קרובות לצייד אותם בעצה לברוח ממקומות של מגננה. למשל הם יאמרו למועמדים שלהם להימנע מטון מתנצל כאשר מראיינים מונים בפניהם פערים בהשכלה, בניסיון או חסרונות אחרים שהופכים אותם לפחות כשירים למשרה. מסתבר שהעצה הזאת לא תמיד נכונה, אפילו להיפך: מחקר שנערך ב- 2010 הראה כי כאשר מרואיינים מתנצלים/מסבירים או נכנסים למגננה  בראיון או בעת תרגיל סימולציה- הם מרוויחים על כך נקודות. דווקא אותם מרואיינים שהביעו צער, שטחו תירוצים, התנצלויות והבטיחו ש"זה לא יקרה יותר" דורגו במקום גבוה יותר מאותם מועמדים שנמנעו מלהיות בדפנסיבה.

ראיון עבודה ומילות קישור כמו "כאילו דא", "האמת היא ש ...", "אתה יודע", "כאילו".

כל אותן מילות קישור האופייניות לדור הצעיר ממש לא יעשו אתכם חסד בראיון עבודה. מועמדים בראיון עבודה שהשתמשו למכביר במילים של קישור ומטבעות לשון כגון הנ"ל-  יצרו רושם של בלתי  מקצועיים בעיני המעסיק, ובסופו של יום גם גויסו פחות.